אגוזי משה 

משה אֶגוֹזִי

בן יהודית וברוך אגוזי.

אח לדליה.

נולד ב-ד’ בניסן תרפ”ח – 25.3.1928  בחדרה.

נפל ב-כ”ב בתשרי תשל”ד – 19.10.1973 ברמת הגולן.

נשוי לירדנה.

אב לנועם, שי, יעל, איתן וארז.

 

משה גדל בחדרה, בן להורים עובדים.  בגיל  14, בשנת 1944, הוא מגיע בחברת-הנוער הארצישראלי למזרע.

שופע חיוניות, מעודד, נושא בעול המשימות. תכונה זו גוברת, עולה ומלווה אותו לאורך כל חייו.

החל מ-1947 הוא מגוייס. מראשית עלייתו בגרם ה”דרגות” הצבאיות בצה”ל, משה האיש המלכד את הסובבים אותו ושומר על מוראל יחידתו.

עם שובו ב-1951 מהשרות הצבאי, מייסד משה עם ירדנה, בת כפר יחזקאל, את קנו המשפחתי. בהדרכתו של אומק (אברהם סדן) הוא מקבל את אחזקת רשת החשמל בקיבוץ.  כעבור זמן נבחר משה למרכז הבנין. מעכשיו משה בעמדה הקובעת (מסימון ראשית הבניה, דרך כל השלבים עד השלמת העבודה), ועם גמר הבנייה הוא סואן וקורן סיפוק ואושר.

מאפיין אותו חוש הצדק, הצמידות לעקרונות שבהכרתו, ולשלמות עם עצמו וחברתו. – יש במשה חוש מופלא ל”מנגנון נפש האדם” ולגמישות ב”טיפול” בו.

כזה הוא כחבר בועדת-התרבות, הדואג לזוטות ומרומם את חג-הקיבוץ. כך זכור הוא בהשלמת ובפתיחת חדר-האוכל החדש – בית-הקיבוץ, קראנו לו, – שהיה מאורע בתולדות היישוב.

משה עושה תפקידו בועדת-החברים, וכמזכיר הקיבוץ, מגשר בין מגזר המשק, החברה והתנועה.

את התפקיד שהצמיח לו כנפיים הוא עושה בעת חברותו בהנהגה הראשית, כשהכין את השומרייה הרביעית בגבעות שער-העמקים.  היה זה מבצע, כולו של משה, כשכל שלבי התכנון והביצוע העידו על כושרו ותושייתו. משה הרשים את הארץ כולה, הצית בלב הצעירים להבה. “השומריה” של משה אגוזי נרשמה כדף מפואר בתולדות התנועה השומרית בארץ.

בשובו הביתה עמוס תפקידים, הוא משתלב בביסוס ופיתוח המפעל התעשייתי של הקיבוץ “תעמל”.  הוא מגיע לכל פינות הארץ, מציע, משכנע, רוכש צרכנים לתעמ”ל.

הוא גובר על הקשיים בשלבי התארגנות הייצור ודמותו החייכנית, האמינה כובשת לב הבאים איתו במגע.

ובמשפחה, הומים החיים, נולדים הילדים: נעם, שי, יעל, איתן וארז – והבית שופע חום והרמוניה.

משה מתמיד בהתנדבותו לכל מפעל חברתי והוא שותף לו בלב ובנפש.

בשירותו בצה”ל – עולה משה במעלות התפקידים. הוא מגיע לדרגת מג”ד, מסור ואהוב על פיקודיו.

במלחמת יום כיפור, ב–19 באוקטובר 1973, בעת הפגזה כבדה ברמת הגולן, נפגע משה. במילותיו האחרונות הוא מעביר את הפיקוד מידיו, בדאגה לחייליו. וכך עוצם את עיניו.

 

יהי זכרו ברוך

 

קישור לסרט

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן