איש שלום מנחם 

(מנחם) איש-שלום

בןן פנחס ורבקה פרידמן.

נולד ב-ה’ בשבט תרנ”ב – 03.02.1892 בעיירה דובייצקו (פולין) .

נפטר ב-כ’ באדר תשל”ב – 06.03.1972 במזרע.

שכבה/קבוצה: מראשוני מזרע קבוצת “הפועל הכובש”.

מצב משפחתי: רווק.

 

 

נולד בדוביצקו, עיירה זעירה בגליציה. בטרם הגיע לגיל מצוות, התחיל לעבוד ולעזור להוריו. לאחר שהוא ובני משפחתו היגרו לגרמניה והשתקעו בקלן, המשיך איש-שלום לעבוד כפועל. בערבים למד את שפת הארץ, שקד על השלמת השכלתו והרבה לקרוא ספרים.

בשנת 1914 – עם פרוץ מלחמת העולה הראשונה – גויס איש-שלום לצבא האוסטרי ונשלח לחזית. בשובו מן הקרבות ב-1918 לקלן – בימי הצהרת בלפור – התייצב – במסגרת “הפועל הכובש” בראש פעולת ארגון ומאבק עקשני על דרכה של קבוצת העלייה החלוצית, מהראשונות בגרמניה.

עם הקבוצה עלה ארצה בנובמבר 1920, ושמו  עדיין מכס פרידמן, אך מאז יומו הראשון בארץ נתקרא מנחם איש שלום.

תולדות קיבוץ מזרע הן תולדות חייו של איש-שלום. מעל ליובל שנים שזורה יצירתו במסכת חיי הקיבוץ. ראשון בין הראשונים, מחורשי התלמים לעתידנו בשדות מזרע, חלוץ בנטיעות האילנות בקיבוץ ומעצב הנוי של הישוב. הקים את ענף המכוורת והתמיד בו כל שנותיו. כן התמיד בהתחקות אחר ירידת הגשמים ומידתם, לכוון על-פיהן את עונות הזריעה.

איש שלום עומס תפקידים ופעיל “מצפון החברה”. אינו יודע פדות בין חייו וחיי הקבוץ. חרוץ בעמלו הרחק מעבר לגיל השיבה, נעים הליכות, אציל רוח, עניו וצנוע מקובל על כל שכבות הקיבוץ ושופע אהבה לכולם ולכל.

גם כשעיניו כהו מראות בשנותיו האחרונות, חש זוהרם של חיי הקיבוץ. עוד ברכנוהו ליום הולדתו ה-80 כזקן חברי הקיבוץ הארצי, אך תשישותו גברה ושמורות עיניו נעצמו לעד. הוא היה איש שלום שלנו, של כולנו.

יהי זכרו ברוך.

 

 

 

 

 

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן