booked.net

אלוני תמר 

בתם של: דורה ומנחם בדר

נולדה: ב-11.2.1923, בחיפה

נפטרה: ב-14.9.2004, במזרע.

היתה הבת הבכורה של מזרע

התחנכה: בקבוצת ‘איילה’ במוסד החינוכי במשמר העמק

נשואה לזאב אלוני (נפטר ב-14.5.1975).

אמא של: בת-עמי רוזנבלט, אריה, רוהנה (חוה) ויריב אלוני.

סבתא של: זהר ואסף (של בת-עמי), אופיר, גיל, יוני ודניאל (של אריה), מיכל (של רוהנה/חוה), ליאם (של יריב)

סבתא-רבא של: דניאל, מאיה ונועה (של זהר), רוי ועדי (של אסף), עמית וגיא (של אופיר), נאיה וליאן (של גיל), אלי ושירה (של יוני), אורי ועידו (של דניאל)

 

תמר נולדה ב-11.2.1923, בבית חולים בחיפה, לדורה ומנחם בדר, שהתכוננו, יחד עם חבריהם לקבוצת ‘צריפין’ לעלות להתיישבות ברוּבַּע אֶל-נַצְרָא, היא מזרע. היא התינוקת הראשונה שנולדה למייסדי הקיבוץ. זמן קצר לאחר שנולדה, חלתה אמה של תמר בקדחת, ונאלצה לנסוע עם התינוקת להתרפא בחו”ל. בדר, אביה של תמר, סידר לשתיים אפשרות של מגורים אצל משפחתו בקלן, דורה ניצלה את השהייה הכפוייה בחו”ל, כדי להשלים לימודי אחיות, וכך חזרו השתיים למזרע, כשהקיבוץ הפך לעובדה קיימת, וילדים נוספים כבר היו בו.

בהיותה בת שמונה, נסעה תמר, יחד עם ראשוני הילדים של מזרע להתחנך במוסד החינוכי במשמר העמק. היו אלה שנים קשות של געגועים להורים ולקיבוץ, אותם ראתה תמר אחת לכמה חודשים, בחופשות מהלימודים.

בשנת 1938, הגיעה למזרע חברת נוער ב’ מגרמניה, שנועדו, בין היתר, להוות מסגרת חברתית משלימה לתמר ואליהו, בני הקיבוץ הראשונים, שהיו בני גילם של חברי הקבוצה. תמר הכירה את וילי (זאב) באומרינג (אלוני), התאהבה, וכשסיימה את לימודיה במוסד, הצטרפה אליו ואל חבריו בתל-עמל, ואחר-כך, שוב במזרע.

בדצמבר 1942, נישאו תמר וזאב. בת-עמי, בתם הבכורה, היתה הנכדה הראשונה שנולדה למייסדי מזרע. אחריה נולדו אריה, חוה (שלימים שינתה את שמה לרוהנה), ויריב. ביתם של תמר וזאב היה שוחר תרבות, ובעיקר מוסיקה. תחום זה, של כישרון ואהבה למוסיקה, עבר לילדיהם של הזוג, וכולם עסקו במוסיקה, ועוסקים בה גם היום. מותו של זאב, ב-14.5.1975, לאחר מחלה קשה, היה לה מכה קשה, אך היא לא חשפה את הקשיים, והתמודדה איתם בעשייה בלתי פוסקת.

בתחילת דרכה בקיבוץ, עבדה תמר בבית הילדים, ושנים אחדות אף שימשה כגננת. כשרונה ואהבתה לשפות, הוביל אותה ללמודי ספרות אנגלית. במשך שנים רבות היא לימדה את השפה האנגלית בחברת הילדים ובמוסד.

לקראת פרישתה מההוראה, בשנות השבעים, נקראה תמר למכללת עמק יזרעאל, כדי להקים ולנהל בה את קורסי ההעשרה למבוגרים. היא ראתה בתפקיד זה כשליחות חשובה, והתמידה בו עד צאתה לגימלאות. היא עצמה, למדה כל חייה: ספרות אנגלית, ספרנות, מוסיקה ועוד.

תמר היתה בין היוזמים של מפעל תיעוד וסיפור חייהם של ניצולי השואה במזרע והנצחת שמם של קרובי החברים שניספו.

כשהזדקנו הוריה, הקדישה תמר את עצמה לטיפול ותמיכה,תחילה באביה ואחר-כך באמה. מאמץ רב הקדישה תמר לתיעוד חייהם ופועלם של הוריה, ויזמה את הוצאתם לאור של ‘שליחויות עצובות’, העוסק בפעילותו של מנחם בדר להצלת יהודים מציפורני הנאצים, ו-‘ציפור פצועה’, המבוסס על יומן שכתבה דורה בדר בשנות השלושים של המאה העשרים.

בשנותיה האחרונות, התמודדה תמר עם מחלת הסרטן, שהכריעה אותה לבסוף ב-14.9.2004, בהיותה בת 81.

 

יהי זכרה ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן