זאב הדר (אלטמן)
בן רייזל ויוסף.
נולד ב-כ’ בטבת תרס”ז -6.1.1907 ברוהטין (פולין. כיום באוקראינה).
נפטר ב-י”ז בסיון תשכ”ט – 3.6.1969 בגיל 61 במזרע.
הצטרף למזרע עם קיבוץ עליה ב’, נס-ציונה ב-1929.
נשוי ללאה.
אב לרחל וליוסי.
סב לירון, חובב, ליאת ויעל ברטנשטיין, נדב, זיוה, שאול ומשה הדר.
רב-סב ליער ויינון ברטנשטיין; עינב, אופיר ויובל ברטנשטיין; שיר, צור והילה רחמיאן; אחינועם ועמית לביא; רגב וארז הדר.
משום מה, שגור היה בפינו שם משפחתו מבית. אלטמן, כך קראנוהו. הוא התהלך בינינו בצעדיו החפוזים תמיד, חזק ורחב-גרם, רכון קמעה וארשת פניו מבעת טוב-לב וסבלנות לכל ולכולנו.
ילדותו עברה עליו ברוהטין, עיירה בפולין. אלטמן, היה בן למשפחה מסורתית שעיסוקה בחקלאות, עוד מנעוריו התחנך בקן “השומר הצעיר” אחרי תקופת-הכשרה קצרה, עלה עם חלוצי קיבוץ עליה ב’ ב-1929.
מנס-ציונה, יצא אלטמן עם פלוגת העזרה הראשונה למזרע. ניסיונו הרב בעבודה חקלאית, הועיל לו רבות בשליחותו זאת. פתיחותו הידידותית סייעה לרקום יחסי חברות טובה בין קבוצת מזרע לבין הקיבוץ השומרי. כאשר הועלה רעיון האיחוד היה בין דורשי הגשמתו.
לאלטמן, יצאו מוניטין כבכיר בוקרי-מזרע ולא בכדי, במשך 39 שנים, התמיד בעבודתו המסורה ברפת. הוא צבר ניסיון מקצועי עשיר ושקד, להעניקו לדורות של רפתנים. כרכז וכחבר בצוות-העובדים, רב חלקו בעיצובו וקידומו של הענף. בחריצותו בהתמדתו בעבודת-כפיים ובדבקותו באורח-חייו, שימש מופת הראוי כי נחיה לאורו.
אולם אלטמן לא פעל רק כאיש-משק, הוא גילה ערנות לכל המתרחש בחיי-הקיבוץ. לעיתים, נטל חלק פעיל בבירורים משקיים בליבון בעיות חברתיות ורעיונות ובפעילותן של ועדות.
יום-הולדתו השישים נחוג בקיבוץ, הייתה זאת הזדמנות נאותה להביע לו הוקרת החברה והערכתה לאורח-חייו הצנוע. חבריו לצוות, העלו אז על נס את אישיותו העשויה ללא רבב והאהודה על לב כל.
בשנה ה-62 לחייו, נפל קרבן למחלת-ריאות קטלנית אשר שמה קץ לחייו.
יהי זכרו ברוך.