זאב (וִילֶק) וגנר
בן יצחק וטוני וגנר.
נולד ב-א’ באייר תרס”ז – 25.4.1907 בדרוהוביץ (מזרח גליציה/פולין. כיום אוקראינה.)
נפטר ב-ז’ בניסן תשל”ט – 4.4.1979 במזרע.
נשוי לפולה.
אב לעודד (שילוח) ולשלומית ולו נכדים ונינים רבים.
וילק נולד בדרוהוביץ – גליציה, בן למשפחה אמידה של בעלי מכרות נפט. מנעוריו הרכים חבר התנועה, פעיל בקן השומר הצעיר בדרוהוביץ. קן המצטיין בצופיות ספורטיבית ובאדיקות בוגריו לעקרון ההגשמה החלוצית – קיבוצית. וילק בגרעין המייסד של הקיבוץ ובהתארגנותו לקראת העלייה. הוא חבר המועצה הראשית של התנועה בגליציה. כשהגיעה שעת עלייתו, וילק מפסיק זמנית חברותו בתנועה ובקיבוץ. חרף איסור התנועה לצאת לצרפת ללימודים הגבוהים-אוניברסיטאיים, מחליט וילק לצאת לצרפת ללימודי אגרונומיה. הרי חקלאות ודאי תשרת את הקיבוץ בעתיד בארץ. צעדו של וילק, הנאמן לחזון הקיבוץ, הוביל לויכוח סוער בתנועה ולהפסקת חברותו ב”השומר הצעיר”.
וילק מפתיע את הקיבוץ, כשבראשית 1931 ועם סיום לימודיו (בהצטיינות בטולוז), הוא מתייצב בנס ציונה ומבקש חידוש החברות. הוא עולה למזרע – ומאז הוא מתמיד במקום עד יומו האחרון.
וילק החברי והידידותי, מזגו נוח, פעיל ויוזם. מתמיד בעיון ובקריאה המרחיבה אופקים. הוא מנחה את הפעילות המשקית-החקלאית, תוך הבנה וגישה מקצועית.
משתלב בכל מלאכות הקיבוץ. עגלון, עובד בשדה, במטעים ובשירותי המקום. במרוצת השנים נבחר למוסדות הקיבוץ, למזכירות, גזבר. בהנץ ההתארגנות האזורית הראשונה בעמק (גם למאבק עם השלטונות המנדטוריים להבטחת השירותים המוניציפליים החקלאיים ליישובים היהודיים). וילק חבר בוועד הגוש.
ב-1938, מפקיד הקיבוץ בידי וילק הדרכה חינוכית והוראה בחברת הנוער הגרמני, העתידה להשלים את הקיבוץ מבחינה חברתית ולשמש שלב יסוד לסולם הגילים במזרע. עם סיום התפקיד נקרא וילק לארגון “משקי עמק יזרעאל”. לא עובר זמן ווילק במועצה הארצית של “המשביר המרכזי” ונבחר להנהלה הראשית של המוסד, בו במשך תקופה ארוכה ימלא תפקידו.
וילק מתמיד במעורבותו הפעילה בחיי הקיבוץ. עם סיום תפקידו ב”משביר המרכזי”, הוא מרכז את וועדת החינוך והמוסד החינוכי. נאבק ומבצע את יסוד המוסד האזורי “עמקים”. סולל דרך להקמת המרכז הטכנולוגי יזרעאל (מט”י) לחינוך טכנולוגי-מקצועי במשותף עם המועצה האזורית.
וילק מקים עם פולה משפחה. משאיר בן – עודד ובת – שלומית, זוכה בנכדים. בערוב ימיו עובד בהנהלת חשבונות. בריאותו מתערערת. אחרי שורה של התקפי לב – נכנע.
יהי זכרו ברוך.