booked.net

וגנר פולה 

פולה וגנר

בת שמעון ואסתר לנדסמן.

נולדה ב-כ”ג בחשוון תרע”א – 25.11.1910 בסורוקה (סרביה),

נפטרה ב-כ”ט בניסן תשל”ז – 16.4.77 במזרע.

הניחה בעל –זאב (וילק), בת נשואה -שלומית- ונכדים.

 

בת להורים עמלים, חניכת התנועה. היא נמלטת המחנק בעיירתה למרחק ולמרחב – לצ’רנוביץ, הבירה הצפונית של רומניה (לפני מלחמת העולם השנייה).

פולה, נערה חיננית, אוהבת שירה, מחול ומתפתחת בקן הגדול. מתבגרת בשכבת הבוגרים, במרכז ההווי הרענן, מתוכננת לעלייה.

ב- 1931, היא מגיעה למחנה הקיבוצים בנס ציונה, שם מתלכד הגרעין של קיבוצה. לאחר המשבר העובר את פלוגת החלוץ של קיבוצה ואחרי שהיא קושרת יחסי חברות ערים יותר עם קבוצת המאסף של קיבוץ עלייה ב’ העובר למזרע, מחליטה פולה לעבור עם האחרונים לעמק, לביתה החדש – מזרע.

היא כובשת את דרכה תוך השותפות באורחות החיים בחברה ובעבודה, בהווי של חול וחג. כושר הביצוע ותבונת הכפיים מסייעים לה להשתלב בקיבוץ. היא במטעים, ב”תעשיית גבינת הצאן”, בענפי בית, בבית הילדים.

קשרי ידידותה עם וילק מתקדמים. הם מייסדים קן משפחתי – נולדה שלומית. כיום שלומית עם בעלה חיים ברחובות וזיכו את פולה ווילק בשלושה נכדים.

כשנפתח בבית התנועה במרחביה הדפוס המשותף, פולה מתגייסת לצוות עובדי-שליחי קיבוץ מזרע, בין מקימי המפעל. שנים היא מתמידה, עד שעם חילופי המשמרות, חוזרת לעבודה הצמודה לקיבוץ, לבית.

עם שובה הביתה, מפקידים בידיה את הטיפול באולפנים. בתפקיד “אם האולפן מוצאת פולה את התוכן הקרוב לליבה. היא מעלה את העיסוק לגורם העוזר לקליטת האנשים הצעירים המבקשים להכות שורשים בארץ.פולה מתמסרת ליצירת אווירת-בית לעולה החדש. הם מוצאים אצל פולה אוזן קשבת, סעד, עצה ידידותית בראשית דרכם בחייהם בארץ.

השנים החולפות פוגעות בעיניה של פולה. חרדת אובדן חוש הראייה מדכאה את רוחה. האשפוזים החוזרים והניתוחים, מערערים את נפשה.

אמנם פולה מתמידה במתפרת הקיבוץ, שומרת על דירת המשפחה בטוב טעם, על גינתה, על המשפחה, קרוביה וידידיה סביבה, אך הדיכאון גובר. כוחותיה של פולה נחלשים והולכים ובגבור המרה השחורה – פולה מועדת…

 

יהי זכרה ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן