מנחם (מנדל) וולף
בן שלמה ואסתר.
נולד ב-כ”ו באלול תרנ”ט – 01.09.1899 ברדומישל-ויילקי (פולין/גליציה).
חבר קבוצת “צריפין”.
נשוי לנוניה [חנה].
אב לגדעון, שלמה, בתיה ואבשלום ז”ל.
סב ורב-סב לנכדים ונינים רבים.
מנדל היה מוותיקי-מזרע – מחלוציה ומייסדיה. הוא נמנה עם נחשוני-העלייה השלישית. מגילת-חייו שלובה במסכת ההתיישבות החלוצית בעמק-יזרעאל.
בשלהי מלחמת-העולם הראשונה נטש את העיירה ועבר לגרמניה. שם הצטרף לגרעין העליה “הפועל הכובש” ועם חבריו עלה ב-1920. מאז הגיעו ארצה, הלך בנתיב חלוצי-העליה השלישית. הוא עבד בסלילת-כבישים, היה פועל-בנין ואחד מבוני-סרפנד. לאחר מכן, עבר יחד עם חברות “צריפין” לעמק. מנדל היה בין הראשונים שתקעו יתד באדמת-מזרע ונאחזו בה. כאן, יסד בצוות עם אחרים, את ענף-המטעים, כרמים ועצי-פרי. במשך יובל שנים בקירוב, התמיד בעבודה ובמילוי-תפקידים שונים.
כאיש-המעשה ובעל-דעה, היתווה מנדל את דרכו בחיי-הקיבוץ. עם זאת, נאבק על יחודו הרעיוני ובכל המבחנים נשאר נאמן לכור-מחצבתו הפוליטי “הפועל הצעיר” ואחר כך מפא”י. חרף זאת, מעולם לא היוותה זיקתו למפא”י, חייץ בינו לבין שאר חבריו.
מאז קום-המדינה שרת כמפקח אזורי על הייצור בתחנות-הקמח בעמק. במשרתו זו התמיד, עד צאתו לגמלאות. עם שובו הביתה, עבד בהנהלת-חשבונות.
בערוב-ימיו תקפתו מחלה נדירה, שגרמה להרס ריאותיו. אף על-פי שהתייסר בקשיי-נשימה ובמחנק, לא חדל מעבודתו. על סף שנתו השבעים גברה עליו יד המות.
יהי זכרו ברוך.