דוד (דוֹלֶק) ורטר
בן זאב ומרים.
נולד ב-ה’ באב תרס”ט – 23.7.1909 בסמבור (פולין).
נפטר ב-א’ בכסלו תשנ”א – 18.11.1990 במזרע.
אב להגר וסמדר וסב לנכדים.
אנו נפרדים ממך ומבקשים כי יתקדש כאן זכרך, יתקיים ויתגדל.
המוות פוגע בחיים ביגון. הוא גוזר פרידה בצער ובחדלון, קובע את הסוף, אך עלינו, הנשארים בחיים להודות לך עבור החוב. החוב הוא בשל הליכתך איתנו. הרי היית איתנו בכל, במכאוב ובצער, בנכונות.
לפי תכתיב הגורל אנו חייבים לך תודה עבור מעשי ידיך בצמיחה ובבניה ביחד, בהבטחת הכל אשר לנו – ושלך היה.
דוד דולק ורטר נולד ב- 23.7.1909 בסמבור שבפולין, אביו זאב ורטר נפטר בחו”ל, אמו – מרים לבית סלומון נספתה בשואה.
דולק היה חבר תנועת השומר הצעיר החל משנת 1920 ובין השנים 1927 – 1930, היה חבר קיבוצנו.
ב-3 בינואר 1935, עלה דולק ארצה ותחנתו הראשונה הייתה בקיבוץ “גבעת השומר” במשך חצי שנה. ביולי 1935 הגיע לקיבוץ מזרע ומאז 1936 הוא חבר קיבוצנו.
כאן הקים את משפחתו עם שרה סלקה – בכר ז”ל ונולדה בתם הגר. בשנים מאוחרות יותר נפרדו דרכיהם ודולק התקשר עם אווה ביד-מרדכי ונולדה בתם השנייה סמדר. 8 נכדים נולדו לו ושני נינים.
השכלתו של דולק הייתה תיכונית – גבוהה, כאשר מגמת הכשרתו הייתה בהנדסה אלקטרו-טכנית. כל חייו שאף להוסיף דעת הן במקצועות והן בלימוד שפות ובהשכלה כללית.
בתקופתו הראשונה במזרע עבד דולק בענף הצאן. אחר כך הקים את השפנייה ופיתח אותה לכלל ענף משקי. במשך שנים עבד כחשמלאי רכב ומ-1956, עבד במפעל בתעמל. בתחום המשקי מילא גם תפקידים שונים.
עכשיו תמה מנת סבלך וייסוריך ללא גבהות לבב, ללא ההליכה בגדולות שנוצרו במסכת האפורה והפשוטה של חיינו והם יקרים לנו מכל.
אף כי האדם במהותו להבל דמה וימיו כצל עובר… הרי הוא נשאר. הוא מתקיים ונשאר בכל שמביע אדם לאדם ודור לדור ובדרך של יודעים וגם הלא יודעים. ולכולנו מצווה, להתמיד באותה העשייה בה הצמיחה ועתיד ההתעלות של חיים הנושאים בחובם את זכרך.
בכך יתקדשו ויבורכו – ינעמו לך רגבי אדמתנו, בה מנוחתך הנכונה.