booked.net

לביא דב-בנק 

דב (בנק) לביא 

בן יוסף והלי לבקוביץ.

נולד ב-כ”ג באב תרס”ח – 20.8.1908 בקרקוב (פולין).

נפטר ב-ז’ בטבת תשנ”א – 24.12.1990 במזרע.

עלה לארץ ביוני 1931.

בשנת 1932, הצטרף כחבר לקיבוץ מזרע.

בשנת 1936, נשא לאשה את דורה לבית פיש.

אב לעמרם, רפי ורותי.

סב לעפר ז”ל, ענת, ענבל, עמר וערן לביא,

אור, עודד, מתן, רועי ולילך לביא,

שחר, אפרת, עידן ודורון שדמי.

רב-סב לנעה וטל, מור, תומר, נעם ורועי, עידו,

יואב, אסף ועמרי, אחינועם ועמית.

 

 

דב, (בֶּנֶק) לביא (לבקוביץ), נולד ב-20 באוגוסט 1908 בעיר קרקוב שבפולין, להוריו יוסף והלי לבקוביץ.

הוא היה חבר תנועת “השומר הצעיר” החל משנת 1920 ועד 1928, עת עזב את פולין. בתנועה, מילא גם תפקידי הדרכה.

אחרי 5 שנות בית-ספר תיכון בעירו, עזב את פולין ונסע להולנד ושם עשה שלוש שנים בהכשרה חקלאית, בעיקר בגידול פרות.

בסוף יוני 1931, עלה ארצה והצטרף לקיבוץ “השומר הצעיר” בנס-ציונה, (נדבורנה).  בשנתו הראשונה בארץ, עבד בבנין ובקידוחים. ב- 1932, הצטרף כחבר לקיבוץ מזרע. עם הגיעו לקיבוץ, הוא התחיל לעבוד ברפת בזכות הכשרתו בהולנד. הוא עבד בענף זה במשך חמש שנים.                         

ב-1936, יסד בנק יחד עם דורה לבית פיש, את הקן המשפחתי שלו ובמרוצת השנים, נולדו להם שלושה ילדים: עמרם, רפי ורותי. זה היה בית חם, מלא שמחת-חיים, בו טופחו ערכי-העבודה והקיבוץ על הצד הנאמן ביותר.

חרף העובדה שחייו של בנק היו מלאים ועמוסים בפעילות משקית וחברתית, הוא היה תמיד איש-משפחה, אשר ידע את המזיגה הנכונה בין הנשיאה בעול-התפקידים ובין המסירות לביתו המשפחתי.

ב-1937, הצטרף לענף המטעים ובו גילה את עיקר-ייעודו המקצועי. במשך שנים רבות, היה בנק בין האנשים המרכזיים שביססו במזרע את ענף המטע, הן בכרם והן  בעצי-הפרי. הוא היה בקי מאין כמוהו בכל העבודות המקצועיות, עסק בהדברת-מזיקים ובהשקייה והיה בין הקובעים את זני-הפירות שבהם השתבחו מטעי-מזרע. כן עמד בראש המעבר המהפכני מן המטע בבית אל המטע למרגלות הרי-נצרת.

שבע פעמים במשך כל שנות-עבודתו, היה בנק רכז-הענף ובזמנים אלה, קבע רבות הן בתחום המקצועי והן במידת רווחיות-הענף בתקופה ההיא.

בנק מילא את מרבית התפקידים המשקיים והחברתיים החשובים. הוא היה חבר-המזכירות, חבר בועדת-המשק במשך קדנציות אחדות, בועדת-העבודה, שבה היה מרכז. הוא כיהן בועדת-המינויים ובועדת-החברים, בועדת-ההשתלמות ובועדת בית-הספר. עם זאת, במשך כל השנים הוא שאף להעמיק את ידיעותיו בעיקר בתחום המקצועי. הוא למד בקורס לנוטעים ברחובות, במדרשת-רופין ובקורסים מקצועיים שונים.

 

בשנת 1979 נפטרה דורה, אשתו וחברתו לחיים, אחרי מחלה קשה, והוא נותר באלמנותו. אולם בנק ידע כיצד להיות ראש משפחה אהוב לכל ביתו ההולך ומתרחב.  שני בנים, עמרם ורפי, ובת, רותי ו-13 נכדים וכולם במזרע. בנק היה להם אב וסב מסור ודואג, אשר עד יומו האחרון עמד במרכז-חייהם.

החל משנת 1961, עבד בנק בהנהלת-החשבונות וגם במקום עבודה זה, ידע לשאוף ולהגיע אל הבקיאות המירבית ולעשות את מלאכתו באמונה ובשלמות.

בן  82 היה בנק עם פטירתו הפתאומית, איש שזקנתו היתה המשך מכובד של ימי-פעילותו.

עד סוף-ימיו עבד ושקד על ביתו, הקפיד תמיד על הופעה חיצונית מטופחת, דאג לשרת את עצמו ולקיים כל פעילות שנראתה לו חשובה לשם קיום חיים מלאים.  כבעבר כן גם בעת האחרונה, הוא ידע להיות מעורה בכל מה שקורה בבית, בביתו הקיבוצי ובמשפחתו, כמו גם במדינה ובעולם.

 

לפתע נדם ליבו, פתאום הלך מאיתנו. משפחתו הענפה, הבנים והנכדים, ואנחנו כולנו איתם, כל בית-הקיבוץ כולו, נשארנו מיותמים כי בנק היה אב וסב לדוגמא, וחבר ששורשיו בבית הזה היו עמוקים.

 

יהא זכרו צרור עמנו בצרור החיים.

 

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן