booked.net

להב ישראל 

ישראל (שרוּליק) להב 

בן נפתלי ונחה שלייפשטיין.

אח לגדליה.

נולד ב-ט”ז בסיוון תרס”ח – 15.6.1908 באלכסנדריה (פולין. כיום בבלרוס).

נפטר ב-ל”ג בעומר תשל”ד – 10.5.1974 במזרע.

נשוי לחיה.

אב לאורה שאלתיאל ולאסתר פלג.

סב ורב-סב לנכדים ונינים רבים.

 

נולד באלכסנדריה, עיירה בספר המזרחי, (ווהלין) שבפולין (כיום בבלרוס). גדל בבית-הורים חם, ספוג אווירה יהודית לאומית.

מראשית נעוריו בקן השומרי. תסיסת צעירי עיירתו מסעירה את רוחו של ישראל הפעיל, הנושא בתפקידים. אישיותו מרחיבה אופקים והיקפים. מחנך, מדריך, ראש-הקן. הרוח החיה בחוגי-הנוער בעיירתו. – ישראל נקרא למילוי משימות. הוא נבחר לתפקידים במחוז מעבר לקן-עיירתו.

ב-1933 עולה ישראל ארצה. עלם אדמוני, צנום, בעל עיני-תכלת חייכניות-מקרינות. הוא מוצא בנקל נתיב אל לב חברי-הקיבוץ הסובבים אותו. משתלב בעבודה: עגלון, רועה-צאן, נעשה נוקד בעל מוניטין בחבורת הגוזזים. כעבור זמן, נשלח לבית-הדפוס של התנועה: סדר-יד, מארגן-העבודה ורכז-הצוות.

במרוצת-השנים, אין תפקיד בקיבוץ שלא יופקד בידיו. ישראל מזכיר-הקיבוץ, רכז-וועדות, חברה, חינוך, תרבות, בריאות. עורך עלון-הקיבוץ. מפעיל חלוץ של המועדון לחבר, הרוח החיה של החוג הדרמטי. יוצא בשליחות-התנועה. מרכז סניפי המפלגה בעפולה ובפתח-תקווה.

את ישראל ציינו ערנות, מרץ בלתי נדלה, סקרנות אינטלקטואלית, פעלתנות שאינה יודעת לאות, הזדהות עם כל תפקיד שהוטל עליו. בכל התפקידים הצטיין במסירות, פתוח וקשוב למצוקות-הזולת, שלם עם מעשיו, נאבק ולוהט. כולו שמחת-חיים, חום אנושי וטוב-לב. מאפיינת אותו הקלות בקשירת מגע עם אנשים. הכל רכשו לו ידידות נאמנה.

גולת הכותרת במסכת-חייו של ישראל הוא תפקידו במכללת-עמק יזרעאל, בה עודד תנועת השתלמות מבוגרים, שהקיפה רבים-רבים במרחבי-העמק כולו. בתפקיד, מתעלה ישראל. הוא במרכז העשייה. הוא מתמיד במגע עם יישובי-העמק. הוא משכנע את אוניברסיטת חיפה לפרוש את חסותה על המכללה. ישראל יוזם, מעודד רכישת ערכי-תרבות והשכלה, כגורמים המחזקים חיי-חברה.

ובמזרע – ישראל מאושר בחוג-משפחתו עם רעייתו, חברת נעוריו, חיה, הבנות – אורה ואסתר עם משפחותיהן, הנכדים ואחיו – גדליה עם משפחתו. ביתו מקרב, מאמץ בלבביות את עדינה ומשפחתה ואת אורית.

ישראל אופטימי, גאה על ביתו ומלא סיפוק מחייו. ולפתע – בבוקר-קייץ בהיר, בצאת ישראל לעבודת-יומו במכללה, בחצותו את הכביש, מול שערי-הקיבוץ, פגעה בו מכונית פגיעה קטלנית.

וישראל איננו…

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן