booked.net

מרומי פנחס 

פנחס מרומי

בן אברהם אבא ודרייזל.

נולד ב-י”ד בחשון תרס”ח – 22.10.1907 בירוסלב (גליציה –פולין).

נפטר ב-כ”ו באלול תשמ”א – 25.09.1981 במזרע.

הגיע למזרע עם רעייתו ב-1931.

נשוי לגוסטה לבית ליברמן.

אבא לנירה, ארנון ואילון.

 

מרומי נולד בעיר ירוסלב בגליציה, להורים סוחרי-תבואה. משפחתו הייתה פתוחה לרוח מתקדמת, שקרבה את הבנים והבנות לתנועות-נוער. רובם הגיעו ארצה לנטות כאן את אוהלם.

פנחס- פינק “לבן”, בהיר שיער, צנום סמוך לסיום לימודיו עולה לקיבוץ עליה א’, למחנה-האוהלים בבת-גלים. הוא נשלח לכפר-גלעדי להכשרה חקלאית. בשובו לקיבוצו עובד בבניין ועם החוצבים המפוצצים במחצבות סלעים בעתלית בניצוחו של יצחק שדה, לקראת בניית המזח של נמל-חיפה.

ב-1929, יוצא מרומי עם קבוצת עזרה מקיבוצו לנס-ציונה לקיבוץ עליה ב’. כבעל-ניסיון בבניין, מדריך בניפוץ חצץ לסלילת-כבישים, בחפירת תעלות-הניקוז בייבוש הביצה בנבּי-רובּין.

הוא נציג-הקיבוץ בלשכת-העבודה, נאבק על חלוקת ימי-העבודה בתקופת חוסר העבודה הקשה במושבה.

בראשית שנות ה-30, קושר את עתידו עם קיבוץ עליה ב’, מייסד עם גוסטה את הקן המשפחתי. עובר עם הקיבוץ מנס-ציונה למזרע. עובד ברפת ונכלל בקבוצת-הבניין. הוא  ממקימי המבנים הראשונים. לשם פרנסת-הקיבוץ יוצאת העירה קבוצת-חברים לעבודות-חוץ ומרומי בין המרכזיים שבה מומחה בעבודות-בניין קבלניות.

לאחר תקופת המצוקות, הוא מתמיד בבינוי מזרע. סדרן-עבודה במשק, חבר מזכירות-הקיבוץ.

בעמדות-הגנה נקרא לתפקידים מרכזיים, בשנות ה-40, מרכז את ענייני ההגנה באזור. חבר ועד-הגוש. נשלח מטעם ההגנה לחו”ל בתקופת עליה ב’. עם שובו, הוא מבין מקימי חטיבת גולני ערב מלחמת-הקוממיות.

פעילותו בשנות 1950-60 במועצה האזורית יזרעאל. סגן ראש-המועצה, מופקד ומבצע בינוי הקומפלקס של מבני-המועצה. האמפיתאטרון “גורן-יזרעאל”, המוזיאון “אוהל-שרה”, בית-המועצה האזורית, בית-קירור ובית-אריזה אזוריים.

בשנות ה-60, הוא איש מחלקת-הבניה של הקיבוץ הארצי. בניצוחו, מתבצעים פרויקטים רחבי-היקף. כל אותו הזמן, הוא שותף ופעיל בבנייה ובפיתוח בקיבוץ. חבר קבוע בוועדת-התכנון, בוועדת-ההנצחה, מרכז ועדה פוליטית, מופקד על ריכוז והפעלת ההסברה בסקטור הערבי בנצרת וביישובים הערביים בסביבה, נציג במועצות התנועה.

בעשר שנות-חייו האחרונות, מרומי בריכוז ובפיקוח על בינוי מחלבות מרכזיות בתל-יוסף ובחיפה מטעם “תנובה”. היקף-פעילותו רחב מגוון ורב-הישג.

זוכה יחד עם גוסטה לנכדים, שהעניקו לו בתו נירה ובניו ארנון ואילון. אולם מחלה ממארת פוגעת בבריאותו. מעל לשלוש שנים הוא נאבק מתגבר ושומר על יציבותו האיתנה ובאחרית-כוחותיו נושא בתפקידו, אך יד הנגע גוברת וגוזרת.

 

יהי זכרו ברוך.

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן