booked.net

נצר שאול 

שאול נצר

בן בילה ומנחם שטרנצר.

נולד ב-י”ח בשבט תרס”ז – 02.02.1907 בדרוהוביץ (גליציה, היום באוקראינה).

נפטר ב-ז’ בטבת תשמ”ז – 08.01.1987 במזרע.

 הצטרף למזרע בשנת 1934.

אב לאיה, אסף ומיכל.

סב לגיל,רן וחן שיבולי + 2 ילדים מנישואיה השניים של איה, עינב, אילה, יפתח ושרון נצר, איתי, שני ויותם כהן.

 

בן למשפחת שטרנצר, שפרנסתה במוזגות, בדרוהוביץ’ – עיר מחוז של קידוחי הנפט בגילציה שבפולין (היום באוקראינה).

משחר נעוריו, היה בקן השומרי המצטיין באופיו הצופי וברוחו הנערית התוססת. בקן זה, התפתח שאול. חייו היו מלאי תוכן ועניין ובהגיעו לגיל המודעות בבחירת דרכו בחיים, הצטרף לגרעין החלוצי ועלה עם בני הקן ארצה ב-1926.

הוא היה בקיבוץ א’ של השומר הצעיר מגליציה, במחנה אוהלים בהרצליה, בבת-גלים שבחיפה. קיבוץ זה עתיד היה לעבור ולהתיישב במרחביה, ברם שאול בחר את דרכו, תוך התנסות בנתיב של עצמאות ועבר בראשית דרכו, חניות רבות: גן-שמואל, רחובות ותל אביב תוך רכישת מקצוע הבניין, במיומנות מקצועית כטפסן מעולה. 

ב-1934, הגיע למזרע. כאן מצא את חבריו מן הקן בחו”ל והחליט להשאר במקום. חיש מהר, משתלב באורחות החברה. העלם בעל הבלורית הזהבהבת, עיני תכלת חייכניות, סובב במעגלי-הריקודים, שותף בכל נשיאה בעול מציאותו החדשה. הוא יורד מפיגומי הבניין, עולה על הטרקטור לחרוש, לזרוע ולקצור בשדות מזרע – קיבוצו, ביתו.

שאול והלה מקימים משפחה. שאול קיבל על עצמו תפקידים רבים: הוא היה סדרן עבודה, גזבר הקיבוץ, חבר המזכירות.  שותף בכל מערכות החברה והמשק. מומחיותו המקצועית בבניין מחזירה אותו לפיגומים עם התרחבות מלאכת הבנייה במקום. כאשר הוחלט להקים את חדר-האוכל, שעתיד לשמש מרכז ומוקד לשירותי החברה ולסיפוק צרכיה בתור “בית-הקיבוץ”, נמסר תפקיד זה לשאול. הקיבוץ, זוכה בביצוע המושלם של הקמת חדר-האוכל, הודות לעמידתו של שאול באתגר. את שאול מציינת דייקנות, קפדנות, מסירות ללא גבול וסייג וצמידות עקשנית למשימה, עת הוא מקיים את המוטל עליו.

שוב ושוב, הוא נבחר לתפקידים משמעותיים בעיצוב דפוסי-חיינו. הוא מהראשונים הנושאים בעול ריכוז-המשק בימי-המבחן. בעיתות המלחמה וההתגוננות כיהן בצוות ועדת-החירום.

כך, נשא בעול עד שבריאותו המתערערת הכתיבה מגבלות והצמידה אותו לשולחן הצוות המנהלי ב”תעמל”. שם מצא כר נרחב לעיסוק עד לימי שיבתו המתקדמים, כמעט עד לימיו האחרונים.

הקן המשפחתי בו מצא שאול, יחד עם הלה, את התוכן והטעם המעשיר את חייהם, התמלא המיית גידול הילדים והנכדים. סביב הבית, טיפח שאול בידיו המסורות מרבדי דשא ירוק, המעיד על רחשי ליבו, עד שגבר עליו חוליו, ובעומדו בשערי הגבורות, נפטר.

 

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן