booked.net

עפר יהודית 

יהודית עֹפר

בת אסתר ויעקב.

נולדה ב-ג’ בשבט תש”א -31.01.1941 בעיו-חרוד מאוחד.

נפטרה ב-כ”ד באייר תשס”ד – 15.05.2004 במזרע. 

הצטרפה למזרע עם נישואיה לישראל עֹפר.

אם לדנה וגוני.

 

יהודית נולדה ב–31.1.1941 בת בכורה לאמא אסתר ואבא יעקב, בקיבוץ עין-חרוד מאוחד. אביה היה מגויס לצבא הבריטי ועד גיל 5, אִמה גידלה את יהודית לבדה. התקופה אמנם הייתה קשה, אך היו להורים הרבה חברים במשק והחיים היו תוססים ויפים. אפשר להגיד שליהודית הייתה ילדות מאושרת למרות שאבא היה רחוק.

בשנת 1959, סיימה יהודית את ביה”ס והתקבלה לחברות במשק והתגייסה לצה”ל, לשרות של שנתיים. לאחר השרות, חזרה למשק והשתלבה בענף הלול. במשך מספר שנים, חייתה את שגרת חיי-הקיבוץ והייתה מאד פעילה. שיחקה כדורסל בקבוצת הבנות של עין-חרוד וכן, תרמה רבות לחיי התרבות. בשנת 1966, יצאה במסגרת גיוס תנועתי לתל-אביב כמדריכה בתנועת “הנוער העובד” וגרה בקומונה עם עוד מספר מדריכים וגם, המשיכה לשחק כדורסל בהפועל תל-אביב בנות. ב-1968, יצאה שוב לת”א וגם למדה “הנהלת-חשבונות” כמקצוע. בשנת 1970, יצאה שוב לת”א לשנתיים חופש והיא כבר בת 29. שכרה דירה ועבדה באוניברסיטה וגם למדה.

ב-1972, חזרה הביתה ונקלטה כמזכירה במפעל “פלדות”. באמצע שנות השבעים, הכירה את ישראל והתחתנה. בשנת 1976, עזבה את עין-חרוד ועברה לגור במזרע עם ישראל ושני ילדיו מנישואין קודמים – גולן ושגיא. יהודית לוקחת על עצמה במסירות ואהבה את גידול הילדים. כשנתיים מאוחר יותר, מתרחבת המשפחה כשנולדה הבת דנה.

כחמש שנים מאוחר יותר תקפה את יהודית לראשונה ה”מחלה”, היא נלחמה בחוזק והבריאה ממנה.

בעקבות מחלתה, הרופאים ייעצו לה שלא להרות בתקופה זו, אולם למרות זאת, יהודית אינה נענית להמלצת הרופאים ומחליטה בכל זאת להרות וכך נולד גוני.  בהמשך, עוברת יהודית לעבוד ב”מעדני-מזרע” ולאחר מכן, מצטרפת לצוות הנהלת-החשבונות של הקיבוץ. מאוחר יותר גילתה שהמחלה תקפה שנית במקום אחר ושוב, נדרשה לאסוף את כל כוחותיה מחדש הנפשיים והפיזיים, במאבק נגד המחלה וגילתה נחישות רבה להמשיך ולתפקד כרגיל, הן בעבודה וגם בביתה. בשלב מאוחר בו הייתה רתוקה לביתה, אירגנו חבריה לעבודה את כל הסידורים והחומר הנדרש, כדי שתוכל להמשיך ולעבוד מהבית.

יהודית הקדישה זמן רב ואהבה ליצירה ולמלאכת-יד במגוון רחב עבודותיה היפות מקשטות את קירות ביתה. יהודית אהבה מוזיקה, אהבה אשר התחילה עוד בילדותה כאשר ניגנה על פסנתר ובמזרע, נהגה לנסוע לקונצרטים עם מינוי קבוע.                               

   

 

מַה חוֹשֵׁב אִישׁ בְּיוֹם שֶׁמַּרְגִּישׁ

שֶׁעִתּוֹ קְרֵבָה?

יֵשׁ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ שֶׁהַכֹּל הָיָה אַךְ לַשָּׁוְא

יֵשׁ חָשׁ קֵיבָתוֹ רְעֵבָה

מַמָּשׁ תּוֹקְפוֹ הָרָעָב

לַכֹּל שֶׁלֹּא טָעַם וְלֹא אָכַל

בִּימֵי חַיָּיו

וְיֵשׁ מְהַרְהֵר בֵּינוֹ לְבֵינוֹ

אִם אָמְנָם עָשָׂה כָּל שֶׁיָכוֹל

בְּכָל אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב

הָחֵל בְּאָלֶ”ף וְכַלֵּה בתָי”ו

וְאָדִישׁ לַכֹּל מְסַכֵּם

שֶׁאִם אָמְנָם הֶחְסִיר (וְעוֹד אֵיךְ)

יִהְיוּ נָא אֵלֶּה לַבָּאִים אַחֲרָיו

וּפָנָיו

אֶל הַקִּיר הוֹפֵךְ.

 

אמיר גלבוע.

                          

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן