הִילְדֵה פְרָנְקֵה
בת עמליה ופאול בָּלוּ.
נולדה ב-י”ז בסיון תר”ע – 24.06.1910 בברלין (גרמניה).
נפטרה ב-י”ח באב תשנ”ב 17.08.1992 במזרע.
חברת תנועת החלוץ משנת 1934.
עלתה לארץ בשנת 1936 והתקבלה לחברות במזרע.
נשואה לקורט פרנקה.
אם ליורם ויואל.
סבתא לעדי, ניב, נילי, אסף וסיון.
סבתא רבה לשי ויונתן.
הילדה פרנקה לבית בלו, נולדה בברלין ב-1910. להוריה פאול ועמליה. היא למדה בבית-ספר תיכון והמשיכה בסמינר לגננות וכן’ למדה מוסיקה בקונסרבטוריום הברלינאי, כבר בגרמניה’ עסקה הילדה בחינוך מוסיקלי, לימדה ריתמיקה במעונות-יום של ילדים יהודיים.
בשנת 1934, היא הצטרפה לתנועת “החלוץ” בגרמניה והתכוננה לעליה לארץ. באוגוסט 1936, עלתה לארץ ישראל והגיעה למזרע עם גרעין חלוצי של צעירים יוצאי-גרמניה.
הילדה נמנתה אז עם אחת מאותן קבוצות מעטות של יהודים, אשר ידעו לקרוא את ה”כתובת על הקיר” בימים ההם, פנו עורף לארץ בה נולדו ובגרו כדי לקשור את גורלם עם הציונות ועם ארץ ישראל.
במזרע, הקדישה את עצמה לחינוך, בעיקר לחינוך בגיל-הגן ולחינוך המוסיקלי. זה היה המקצוע שלה. זאת הייתה בקיאותה והיא ראתה במעשה החינוכי הזה שליחות שעליה למלא. הייתה זאת הילדה, שהביאה לחינוך הילדים שלנו במזרע את התנועה והמקצב. היא לימדה ריתמיקה באמצעות כלי-הקשה. במשך שנים רבות, כל מי שהיה ילד במזרע וצמח בבית-הילדים ובגנים, ספג את מקצביה של הילדה ולמד מפיה את שירי-הילדים הארצישראליים במבטא גרמני מובהק ולמד לנוע, על-פי צלילי חלילה.
מובן מאליו שהיא לא הייתה רק מורה, זה לא היה מקובל בימים ההם. שנים רבות היא עבדה כמטפלת, כאשר המוסיקה, המחול והריתמיקה שאותם היא הפיקה, רק נתלוו לעבודה הטיפולית היומיומית כמעין השלמה וכעזר, לפעילות החינוכית העיקרית.
במשך שנים, חיתה הילדה כבודדה בקיבוץ, בעוד רוב חבריה לגרעין הקימו משפחות.
בשנת 1943, החליטה לחפש את מזלה מחוץ לקיבוץ. במשך כשמונה שנים, היא שהתה בעיר, עבדה במקצועה וזכתה להצלחה ולהוקרה.
בשנת 1946, הכירה את קורט ויחד עמו יסדה את קנה המשפחתי, ובשנת 1951, היא שבה למזרע, עם קורט בעלה ועם יורם, בנם הבכור, שנתיים לאחר מכן, נולד יואל במזרע.
ביתם של הילדה וקורט היה ספוג ערכים תרבותיים, עם הרבה מוסיקה, עם רגש חם לחגים ועם לא מעט הבנה, לגבי מה שצריך לכדי לפתח מסורת תרבותית חדשה.
להילדה, היה חלק רב בבניית החגים שלנו במזרע. חגים כמו חג-הביכורים ופסח וגם אחד במאי. רישומה של הילדה היה רב בעיצובם.
יהי זכרה ברוך.
