booked.net

פרנקה קורט 

קורט פרנקה

נולד ב-י”ט בתמוז תרע”ד – 13.07.1914 במרבורג (גרמניה).

נפטר ב-ל’ כסלו תשנ”ב – 07.12.1991 במזרע.

חבר בתנועת “החלוץ” משנת 1933.

עלה לארץ בשנת 1934.

התקבל לחברות בשנת 1951.

נשוי להילדה פרנקה.

אב ליורם ויואל.

סב לעדי, ניב, נילי, אסף וסיון.

רב-סב  לשי ויונתן.

 

קורט (גד)פרנקה נולד ב-1914 במרבורג שבגרמניה. לפני עלייתו ארצה התגורר שנים בהיילדברג, שם למד בבית-הספר התיכון. משנת 1933, היה חבר בתנועת “החלוץ” ובשנת 1934, עלה ארצה. תחילה, היה עם הקבוצה הגרמנית בהרצליה. אחר-כך, עבר לתל-אביב שם עבד ברכבת המנדטורית בקו ירושלים – קנטרה. לאחר מכן, עבר לעבוד בחברת-החשמל עד בואו למזרע .

בשנת 1945, הכיר את הילדה בלו שכבר הייתה קודם לכן חברת-קיבוץ מזרע. בשנת 1951 לאחר שנישאו באו לקיבוץ יחד עם בנם בכורם יורם שנתיים לאחר מכן, נולד בנם יואל.

איש גבה-קומה, שקט ואדיב, ובעל הומור עדין ומאופק שמימורותיו במבטאן הייקי התגלגלו בחצר כחלק מן ההווי. בעל תבונת-כפיים שימש במשך תשע שנים כמורה למלאכה בכיתה המקצועית שבתעמ”ל. שנים רבות מאד, היה ממונה על הקיטור ועל האחזקה במטבח ועל המשק במוסד ובית-הספר. רגישותו האמנותית, התבטאה בצילום. צילומי הפורטרטים הנפלאים שלו היו חג לעיניים.

למרות כישרונו, היה איש צנוע אשר הצניע את עבודותיו. בחגים ובהזדמנויות שונות גרמו לנו תצוגותיו תחושת התעלות.

קורט היה צלם-הקיבוץ כל ילוד שרק חזר מבית-החולים זכה לסדרת-צילומים לשמחת כל המשפחה.

מחלתה של רעיתו הילדה, הייתה קשה עבורו. אך באותה צניעות חביבה ובשמירת צלם-אדם מכובד, נשא כאבי שנותיו האחרונות  ולבסוף, גם הוא נתקף במחלה ממארת שהביאה עליו את קיצו.

 

קורט אחי הגדול איננו!

זכרונות ילדות בהידלברג גרמניה, עולים – הבחור הנאה, שהיתה לו הצלחה רבה אצל בנות המין השני ואני קינאתי, כי לא הורשיתי להתלוות אל הפגישות שלו…

אבינו נפטר בהיותי בן 4 וקורט (אז כבן 11), הפך להיות אב-המשפחה ועזר לאמנו.

בן-אדם אחראי, רציני, מסור ושואף לשלמות, בעל חוש-הומר מאד מיוחד. בהגיעו לארץ בשנת 1934, היה חבר קיבוץ בהרצליה אחר-כך ,עבד בכל מיני עבודות מזדמנות וכעבור זמן-מה בשנת 1936, התחיל לעבודב”רכבת הפלסטינאית” PALESTINE  RAILWAY

הוא התחיל כמסיק ואחר-כך היה נהג-קטר, בקו יפו – ירושלים עלה פעמים אחדות על מוקשים, קו נוסף בו עבד היה קנטרה – לוד.

שכר-עבודתו היה מקור עיקרי לפרנסת-המשפחה. יש הרבה סיפורים מהתקופה הזאת.

בשנת 1945, עבר לעבוד בחברת-החשמל בתחנת-הכח רידינג כאחראי לדודים.

קורט היה שחיין מצוין ואפילו, הציל כמה נפשות מטביעה. קורט גם היה בעל נפש אומנותית וכשרון-הציור שלו, השפיע רבות על ביצוע התמונות הטובות שצילם.

בשלהי שנות ה-40, הכיר את הילדה בגבעתיים. שם התחתנו וגרו עד הגיעם לקיבוץ.

 

“לקורט שכני”

כתב יהודה ארצי.

שלום אחרון

עד כאן

מרגלות תלולית העפר

מסע דרכיך תם.

מעבר לסף החיים

נותרו כל אוהביך

עם זיכרונות שדהו

כתמונות באלבום ישן,

עם כאב שקהה

וגחלת כל מה שהיה,

שזכרך, לא נשכח,

עם שלום אחרון

על משכבך תנוח

משקע זיכרון

בלב אוהביך כולם

מעבר לסף החיים.

 

 יהי זכרו ברוך.

 

 

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן