יעקב (יָענְקֶלֵ’ה) רבין

בן שׂרה (לבית זִימַן) ודוד-יהושׁע רבין.

נולד ב-כ”ז באדר תרע”ה – 13.3.1915 בעיירה מֵרֶטְשְׂ (כיום, מֶרְקִינְיָה בליטא).

נפטר ב-כ”ב בסיון תשמ”ו – 29.6.1986 במזרע.

עלה לישראל בגפו ב-1933.

הצטרף למזרע אל חוה -רעייתו- ואל בנו אהוד ב-1946.

נשוי לחוה לבית מִיכֶלְסוֹן.

אב לאהוד, דוּדִי ורעיה (רובינשטיין).

סבם של אסף, יונתן, רונית, דפנה וארנון רבין, אביעד רובינשטיין, גִּלְעָד רבין, נֹעַם ואיתי רובינשטיין.

רב-סב לאביתר ולנטע רבין.

בן למשפחה מבוססת ושורשית בתרבות היהודית, אשר יונק מילדותו בבית הוריו בעיירה, את הרוח והחינוך הציוני. מהוריו, יורש יעקב את החוסן הנפשי, את רצון-החיים וכוח-ההתגברות על הקשיים ואת הנאמנות, לקשרי המשפחה הרחבה. בעיירה, הוא פעיל בקן “השומר הצעיר” וכך, גם בהגיעו לקובנה ללימודי הגימנסיה. מגיל צעיר, בשל בו הרצון לעלות לישראל מתוך מאוויו הנאמנים לסלול להוריו וליתר בני-המשפחה את הדרך ארצה. אך השואה, משאירה רק אותו ואת אחיו הבכור -ישראל- יחידים מבית אבא ואמא.

יעקב, עולה ארצה בשנת 1933 ומתיישב בשכונת “נחלת-יצחק”, ליד קרובי-משפחתו -מייסדי-השכונה-.

נתיב-חייו, עובר את כל התחנות האופייניות לחלוצים של אותם ימים. הוא פועל-בניין (טפסן מצטיין מקים קבוצה קבלנית עצמאית), הוא עובד בפרדסים, מצטרף לאגודת “השומרים” ול”הגנה” וגם, לליגה הסוציאליסטית. הוא מעורה בחברה הסובבת אותו. עובד בנחלת-יצחק, פתח-תקווה, רמת-גן, גבעתיים, מחצבות מגדל-צדק ועוד… בכל מקום הוא צובר ניסיון-חיים, מיומנות מקצועית ואמון-החברה. תקופת-מה, עושה יעקב כ”נוטר” בעיקר במשולש התחנות ‘ק”מ ארבע וחצי’ (נשר), שייח’-אברייק, משטרת-נהלל.  במלחמת-העולם השנייה, מתגייס יעקב לצבא הבריטי ומשרת בו כחמש שנים, עד 1946 הוא לוחם במדבר הלובי, באיי הים האגאי ומשרת על אדמת מצרים ולוב. יעקב מכיר את תפקידו הכפול – לוחם בצבא הבריטי (בדרגת סרג’נט) וחבר ב”הגנה”. יעקב נחוש בכל, עומד במבחני-הימים הוא כואב את הקורה ליהדות אירופה ואת אי-יכולתו להציל את משפחתו.

היכרותו של יעקב עם חוה הנמשכת מימי היותם בגבעתיים, נחתמת בהחלטתם לייסד את ביתם המשפחתי בקיבוץ מזרע, אליו הצטרפה חוה כחברה. עם שחרורו מהצבא הבריטי, מצטרף גם יעקב לקיבוץ ומטפח ברחשי-לב מאושרים את הקן המשפחתי המתרחב עם הולדת הילדים. הוא משתלב בכל מערכות-הקיבוץ, במיוחד בקבוצת-הבניין ובהגנה הוא ממלא תפקידים במשק וחברה תוך גילוי יוזמה, נאמנות וחברות טובה.

במרוצת-הזמן, מקים יעקב המגלה הבנה בגידול בעלי-חיים, דיר-חזירים גדול ותוך תעוזה ותובנת-הביצוע, ביוזמה הפורצת תחומים, הוא מקים ומייסד את”מעדני מזרע”. הוא צמוד לקידום המפעל החרושתי של הקיבוץ, הכובש לו מוניטין בארץ במשך עשרות שנים וממשיך, בגידול ואספקת חומר-הגלם לייצור. מוקף הערכה ליוזמתו ולמרצו, אשר אינם נחלשים גם כשמגיע לשערי שנות-השיבה שלו.

יעקב, איש-משפחה חם ולבבי, שמח בחלקו מוקף בנים ונכדים עליז כאילו אותות-גילו נמחקו עד…שלפתע בליל יום-השנה הארבעים ל”שבת השחורה”, נדם לבו.

יהי זכרו ברוך.