אדם  שֶׁרֶר

בן אברהם ופלה.

נולד ב-כ”ג באדר’ תרצ”ג – 21.3.1933 ברימנוב (פולין).

חבר קבוצת “תור”.

נפל ב-י”א באלול תשי”ד – 9.9.1954

בגיל  21.

הניח במותו – אם.

בן עשר היה אדם בבואו למזרע בשנת 1943, עם קבוצת ילדים ניצולי-השואה שהגיעה ארצה מטהרן. הוא נקלט בחברת-הילדים, בקבוצת “תור”. אסתר ושמואל שחר אימצוהו לבן משפחתם.

הוא נולד ברימנוב שבפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נמלט עם אמו מפני קלגסי-הנאצים. נרדף עד צואר, זכה לבסוף להנצל ולהגיע למקום מבטחים.

אף כי הילדות הקשה הטביעה באדם, ללא ספק, את חותמה, הרי אופיו היה מחושל כפלדה. כח-רצונו העז נתגלה מיד עם בואו, – תחילה בלימודיו ולאחר מכן בכל.

ככל שהתבגר, כן התבלט אדם בכשרונותיו בכל התחומים של חיי החברה בקבוצה ובמוסד החינוכי, בלימודים, בקן ובספורט. באמנות המשחק הדרמטי ובמקהלה.

אדם היה בעל-יוזמה, תושיה וכושר מנהיגות, – ה”ארי שבחבורה”.

בתום י”ב שנות לימודיו, נענה לקריאת התנועה ויצא בשליחות הקיבוץ להדריך בקן קרית חיים. במסגרת הקן העירוני הגדול, הוסיף אדם לפתח כושר-מנהיגות ויכולת חינוכית. לזכרו הוקדשה פינה בחדר ההתייחדות של הקן.

בשנת 1952, התגייס אדם לצה”ל ובכל מאודו התאווה להצטרף לשורות חיל-האויר.

 ואכן, גם כאן עמדו לו סגולותיו במבחן. הוא סיים את קורס-הטייס כחניך מצטיין והרמטכ”ל, ענד לו את כנפיו.

הדים מצויינים הגיעו מתקופת שירותו. בשנת 1954, זמן קצר טרם שחרורו מן השירות הסדיר, קרה אסון בטיסת אימונים במטוס ה”מוסקיטו” – טיסה ממנה לא שב עוד אדם.

זכרו של אדם הונצח בספריית-מזרע, בה נקבע לוח “יד לבנים” – תרומת אמו.

יהי זכרו ברוך

קישור לסרט זכרון