עזריאל שטוקמן
בן משה וליבה שטוקמן.
נולד ב-כ”ו באדר א’ תרע”ו – 1.3.1916 בבלשקי (פולין).
נפטר ב-י”ח באייר (ל”ג בעומר) תשמ”א – 22.5.1981 במזרע.
הצטרף למזרע כעולה חדש ב-1957.
התאלמן בפולין טרם עלייתו.
הניח בן ושתי בנות -אילנה ואסתר- כולם, נשואים.
כן הותיר ונכדים.
מוצאו מהעיירה בלשקי ליד קליש שבפולין. התייתמותו מאב, אילצה אותו להפסיק בילדותו את לימודיו ולצאת לעבודה, כדי לפרנס את המשפחה. בטרם מלאו לו עשר שנים, כבר הוא שוליה אצל חייט, מקצוע בו עבד והתמחה לאורך כל חייו.
מגיל מצוות עד היותו בן 16, עזריאל בקן “השומר הצעיר”, אולם בהגיע תור עלומיו, מצטרף לפעילות הפוליטית של האיגוד המקצועי ומתרחק מהתנועה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלטת המשפחה מפני צבאות היטלר, לרוסיה. שם הוא עובד ומתקיים ממקצועו. עם גמר המלחמה, חוזר במסגרת הרה-פטריאציה, לפולין.
עזריאל מקים משפחה, מתבסס, נולדות שתי בנותיו, אילנה ואסתר. הוא אב דואג ומגדל במסירות את בנו המאומץ. ממשיך לקיים בכבוד את משפחתו כבעל מקצוע מעולה, עד שמתאלמן.
עזריאל גובר על מכת הגורל. ב-1957, עולה ארצה עם שלושת ילדיו המיותמים. הוא נקלט במזרע ומחליט להצטרף לקיבוץ.
מאז, הוא מתמיד בחברותו המלאה. חי חיים ערים, שותף מסור במציאות החברתית החדשה עבורו. הבן והבנות, עם התבגרותם, מקימים משפחות מחוץ לקיבוץ. נולדים נכדים, ליבו החם של עזריאל מלא אושר לנוכח העיצוב המוצלח של חיי יקיריו.
בקיבוץ, הוא מכה שורשים. ער ופעיל בוועדה הפוליטית ובוועדת-הקליטה. מעורה ומקובל על כל שכבות-החברה. חברי ונוח לבריות. מצטיין בחריצותו המופתית, כשמתחת לידיו זורמים נערמים פריטי-לבוש מושלמים באיכות ובכמות. הקיבוץ רואה בו ממש אשף במלאכתו.
אולם מחלת-לב קשה, מאלצת אותו לעלות על שולחן-הניתוחים, ומהלך חייו נקטע.
יהי זכרו ברוך.