booked.net

שלומי פרחה 

שלומי פרחה

בת שלמה ורחל מגר.

נולדה ב-כ”ח בסיון תרס”א -15.06.190 בזְבָאנְיֵץ (אוקראינה).

נפטרה ב-ה’ בניסן תשמ”ח – 23.03.1988 במזרע.

הגיעה ארצה ב-1924.

הצטרפה למייסדי-מזרע עם קבוצת “צריפין”.

נשואה לאהרון שלומי ז”ל.

אמא לרחל (אולה) מוזס, חמדה נעמן ויהודית שלומי.

סבתא לאהרון, נירית, תלמה, יובל, אהוד, עינת, גלית, יפתח ותמר.

 

בית-הוריה בטרנופול – פולין . אביה, רבי שלמה מגר, מלמד ומקנה לילדים מבואות ליהדות. הוא משרה על הסובב אותו כבוד לעיון ולספר. באווירה זו, גדלו פרחה ובני-המשפחה. בהנץ העלייה השלישית, עולה הבן הבכור ארצה, במעשהו הוא משמש מופת ומורה-דרך לאחיותיו ובמרוצת-השנים, תלך כל המשפחה בעקבותיו.

פרחה, מתייתמת בנעוריה הרכים מאמה ועול אחזקת-הבית והדאגה לו, נופלים על שכמה. כמו-כן הטיפול באחיותיה הצעירות. דבר החוסם בפניה את האפשרות של לימוד מסודר. הבית בדלות ומצוקה מעיקה כשסביב, החורבן של מלחמת-העולם הראשונה, אולם עם  התבגרותן של האחיות, חל מפנה ופרחה מצטרפת לשורות “החלוץ” ויוצאת לדרך.

היא מגיעה בראשית 1924 ארצה, זמן קצר אחרי בואה מצטרפת לקבוצת “צריפין” המקימה את אחיזתה על אדמת-מזרע. פרחה משתלבת בחבורת-הראשונים הבונים את הישוב בתוך העזובה הזנוחה, כשהקרקע עקרה, משובשת ביצה ובחיי-פרחה, חל שינוי מהפכני. ברם היא למודת-ניסיון מילדותה ויודעת את סוד-ההתגברות וההתמדה. היא מכשירה פיסת-אדמה מטייבת אותה באפר שגורפת מתנור-האפייה משקה בקופסת-שימורים מוסיפה דשן מחירבת חנויפס (כיום קיבוץ שריד) וכובשת חלקת-קרקע לגן-ירק לקבוצה. והנה, זוכים החברים למנת-ירקות טריים מערוגותיה של פרחה ועודפי-היבול, אף נשלחים לשוק למכירה.

ובימי-הלבטים על גורל ועתיד המשק והקבוצה הזעירה, נקשרים חייהם של פרחה ואהרון, קם התא המשפחתי והשותפות זוכה בשמחה ובתוכן עם בוא הבנות.

כך, מתמידה פרחה. זוכה לראות בצמיחת הבית הקיבוצי. אחרי שנים של עיסוק בירקנות-בעל, עם בואם של מי ה”מקורות” ועידן המיכון, מצטרפת פרחה לעובדים בחינוך. בשנות היותה מטפלת בילדי-המוסד החינוכי בראשית הקמתו של מוסד מזרע, פוגע בפרחה אנושות אסון נפילתו של אהרון, בעלה, בצאתו לקצור בחיטה, ממש בימי-ההכרזה על קום מדינת ישראל. פרחה נושאת את מכת-גורלה בגבורה. עתה היא המוקד של בית-גידול בנותיה. ובאותו הזמן, מעניקה פרחה חום אמהי בטיפולה בקבוצת-ילדים פליטי-השואה, שהגיעו לקיבוץ להיקלט בו.

כך, מתמידה פרחה לשאת באיפוק ובענווה, ללא טענות ותביעות את ימיה. משתלבת בענפי-השירות של הקיבוץ ובשנים האחרונות היא קובעת את מקום-עבודתה במחסן-ההלבשה של ילדי-הקיבוץ. כל השנים, מתמידה פרחה בעיון ולימוד שכה חסרו לה בצעירותה. משתתפת בחוגי-לימוד ודיון בספרות ובתנ”ך, ואת שלמֵי חייה היא מוצאת באהבה בין יקיריה בהם רבו כבר הנכדים והנינים. עד רגעיה האחרונים, מטפחת את גינת-הנוי סביב ביתה ומרבה בטיולים בארץ.

 

שקטה צנועה, חברית. עד שלפתע בשעה שהיא עומדת לצאת לסיור בידיעת-הארץ, באמצע ההכנות, פוקד אותה שר-המוות וחותם בנשיקה את רצף-חייה. פרחה בת 86 במותה.

  

יהי זכרה ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן