מנחם שפירא

בן אברהם והניה שפירא ולו אחות אחת.

נולד ב-ד’ בתמוז תרס”א – 21.6.1901 בזלוצ’וב (פולין).

נפטר ב-ה’ בניסן תשל”ה – 17.3.1975  במזרע.

שכבה: מותיקי הקיבוץ.

אב לאביטל, עמוס ואבנר.

סב ל-10 נכדים.

נולדו לו נינים רבים.

מוצאו מזלוצ’וב, עיר בגליציה מזרחית, פולין.

בן למשפחת סוחרים, שומרי מסורת. בנעוריו חבר תנועת “החלוץ” (מזרם הפועל הצעיר-התאחדות). חבר מרכז “החלוץ”. עם תום שירותו בצבא הפולני עולה מנחם ב-1925 ארצה, לפתח-תקווה. שם הוא חבר בקבוץ “המשולש”. עובד בפרדסי המושבה ובמשקי-האיכרים, עד שקבוצתו מתפרקת ומנחם עולה עם שרידי “המשולש” צפונה, לעמק.

ב-1927 הוא מגיע למזרע,-אז קבוצת “צריפין” הקבוצה סובלת ממחסור חמור של עובדים. מנחם בוחר במזרע ומצטרף כחבר לקבוצה.

כאן הוא בין מייסדי ענף המטעים. כל שתיל הניטע בשדרות שובריהרוח, כל עץ בגני-הפרי וכל גפן בכרם, כולם עוברים את ידי מנחם. תחילה כל גומה זוכה בהשקיה בפחית-שימורים במים מחביות המובאות בעגלות מהבאר הגרמנית שליד בלפוריה. אחר-כך הוא מטייב את האדמה ונלחם במזיקים, מרכיב ומשפר הזנים.

כך הוא מכוון ומפתח את הענף, מרחיב אותו, מקיף את מזרע בטבעת ירוקה של מטעי עצי-פרי וכרמים.

מעל ל-20 שנים הוא נושא תפקיד זה.

בינתיים, מכיר מנחם במזרע את דז’ומה הגננת, העתידה להיות רעייתו לחיים. הם מקימים משפחה, נולדים אביטל, עמוס ואבנר. המשפחה מתבססת. באים נכדים.

מנחם שותף ברוב הועדות בקיבוץ: ועדת-המשק, החברים, התרבות והחינוך.

מ-1947, נאלץ מנחם לנטוש מסיבות בריאות את העבודה במטעים. הוא עובר להנהלת-חשבונות של סניף “תנובה” בעפולה…

עם צאתו לגמלאות ב”תנובה”, חוזר מנחם הביתה ומאז הוא בצוות הנהלת-החשבונות של הקבוץ. עד שהתקף-לב חותם בנשיקה את המשך חייו של מנחם.

יהי זכרו ברוך.