אורן אהוד 

אהוד אוֹרֶן

בו מרים ומשה אורן.

נולד ב-י”ג בסיון תרפ”ו – 26.5.1926 בעין-חרוד מאוחד.

נפל על משמרתו בכ”ד באלול תשל”ד – 11.9.1974. 

נשוי לחיה אורן.

אב לניצן, כנרת ועירית.

סב ל-6.

 

אהוד נולד בקיבוץ עין-חרוד מאוחד.

שם הוא סיים י”ב כיתות בבית-הספר המשותף.

אהוד היה חבר נאמן בתנועת “הנוער העובד”. לאחר סיום לימודיו בשנת 1947 התגייס אהוד לצה”ל.

לאחר שירותו הצבאי, הוא חוזר אל קיבוצו עין-חרוד מאוחד ומתקבל לחברות.  

אהוד אהב ספר. למד שפות, שלט באנגלית, ואף ביפנית עשה חיל. חובב ספורט היה.

חברותו בקיבוץ, התבססה על מודעות רעיונית וזיקה פוליטית ל”אחדות-העבודה”.

כך, נשאר אהוד נאמן עד סוף ימיו למקור-מחצבתו – עין חרוד מאוחד.

מופנם וסגור היה, אך בנשמתו פנימה, לחש לו תחביבו: חרז חרוזים ובהם הביע געגועיו לקיבוצו עין-חרוד.

בשנת 1962, נשא לאשה את חברתו חיה ועבר להתגורר עמה בקיבוץ מזרע. כאן, נולדו בנו ניצן ושתי בנותיו כנרת ועירית.

אהוד עבד תחילה בפלחה, ואחר-כך במטע, ומשנת 1968 התמיד בעבודתו ב”מעדני-מזרע”.

בשנת 1974, בעת שירותו בצה”ל במילואים, נפגע.

הובא לקבורה בבית-העלמין של קיבוץ מזרע.

 

יהי זכרו ברוך.

******************************************************************************

כתב אהוד, הוקרא בקבלת שבת 18.9.1970

דרבי כדור-סל

1                                              2                                              3

אוי חבריא היאספו נא                   דור הווה ודור עבר                       גם שופט צעיר ניצב כאן

יש פה יש פה מה לראות               ניצבים על המגרש                       כי גדול המאורע

לא קרקס ולא קולנוע                    רצח יש פה בעיניים                      וקהל אולי מאתיים

כדורסל פלאי פלאות                    ועורמה של בני נחש                     ורבה כאן השמחה

 

4                                              5                                              6

שקט שלפני הסער                       האורחים פתחו בסער                  הקהל מוחא כפיים

השתרר ביציעים                         וכבשו, כבשו סלים                      ומריע בקריאות

ושריקה חדה נשמעת                   ואפם של שחקנינו                       מה קורה פה, מה קורה

ולמלחמה אחים !                       השתופף לאבנים                         מי יזכה בנקודות…

 

7                                              8                                              9

לשופט קוראים: “הביתה”              המשחק נגמר, חבריא,                חוויה בלתי נשכחת

על אשר עיוות החוק                     המנצח לא אזכור                       לי הייתה כאן השבת

“סע מכאן מהר, ספחת!                המגרש נשאר קרח                     שוב אני הולך הביתה

או את גופתך נשחוק”!                 וכבה בו גם האור                       אך אחורה המבט.

                                  10

                                      לא חשוב משחק או חג כאן

                                      העיקר לנשום אוויר,

                                      ועכשיו שלום חבריא,

                                       גם זקן וגם צעיר. 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן