בנם של: שרה-ריבה ויהודה-לייב (אריה) באומרינג

נולד: ב-17.1.1923, בדיסלדורף (גרמניה)

נפטר: ב-14.5.1975, במזרע.

עלה לארץ: ב-27.3.1938

שכבה/קבוצה במזרע: חברת נוער ב’

נשוי לתמר אלוני

אבא של: בת-עמי רוזנבלט, אריה, רוהנה (חוה) ויריב אלוני.

סבא של: זהר ואסף (של בת-עמי), אופיר, גיל, יוני ודניאל (של אריה), מיכל (של רוהנה/חוה), ליאם (של יריב)

סבא-רבא של: דניאל, מאיה ונועה (של זהר), רוי ועדי (של אסף), עמית וגיא (של אופיר), נאיה וליאן (של גיל), אלי ושירה (של יוני), אורי ועידו (של דניאל)

תחת השם וילי באומרינג, נולד זאב בדיסלדורף שבגרמניה, ב-17.1.1923. הוא גדל בקלן, שם גם הצטרף בהיותו בן עשר, לשומר הצעיר. בראשית 1938, נמנה וילי בן ה-15, על קבוצה של בני נוער שנאספו מכל רחבי גרמניה, עלו לארץ ב-27.3, והגיעו למזרע, בה נודעו כחברת נוער ב’.

חבריו לקבוצה מספרים, שהוא התבלט בדעתנותו ובשאיפתו ללמוד במהירות את השפה העברית ולהתערות היטב בארץ. הוא היה נער מוסיקלי, ומפוחית הפה שלו היתה איתו כל העת, והיוותה את פס הקול של הקבוצה.

בקייץ 38′, פגש וילי את תמר בדר, הבת הבכורה של מזרע, שבאה לחופשה מהמוסד במשמר העמק. השניים התאהבו והפכו לזוג. .

בפברואר 1942, היה וילי בין הראשונים שהתגייסו לצבא הבריטי. הוא עבר טירונות בחיל הרגלים, ואחר-כך עבד במפעל חימוש בנחל שורק. באחת מחופשותיו מהצבא, בדצמבר 42′, נישאו הוא ותמר, לפני שנשלח עם גדודו למצריים, ואחר-כך לאיטליה, שם נודע לו על לידתה של בתו הבכורה, בת-עמי. בתקופה זו (מאי 43′), החליף וילי באומרינג את שמו, והפך לזאב אלוני.

ביוני 46′, סיים זאב את שירותו בצבא הבריטי וחזר למזרע. המציאות כפתה עליו לשוב וללבוש מדים, הפעם בשורות הצבא העברי. זאב נטל חלק בקרבות מלחמת העצמאות, בגליל ובעמק.

עם תום המלחמה, חזר זאב למזרע, והשתלב בענף המספוא, אותו אהב במיוחד. באמצע שנות החמישים, הוא נשלח לעבוד בדפוס מרחביה, שם התבלט ביכולותיו הטכנולוגיות. בתחילת שנות השישים, החל לעבוד במערך השיווק של מעדני מזרע, מקום בו התמיד עד יומו האחרון.

זאב היה בעל, אב וסב אוהב ומסור. את אהבתו הגדולה למוסיקה, הנחיל לבניו ובנותיו, ואלה העבירוה הלאה לנכדיו וניניו, שרובם נולדו לאחר מותו.

בשנת 1975, חלה זאב בסרטן, ונפטר כשהוא בן 52 בלבד.

יהי זכרו ברוך.