בן-ארצי אמוץ

בן זיומא ואסתר בן-ארצי.

נולד: ב- ט”ז בכסלו תש”י – 6.12.1949 במזרע.

בן קבוצת “רימון”

נפטר ב-כ”ט באדר ב’ תשמ”א – 1.4.1981 במזרע.

הניח במותו הורים, אחות נשואה ושני אחים ומשפחותיהם.

ילדותו ונעוריו עברו עליו בחברת-הילדים ובמוסד החינוכי של הקיבוץ, בקבוצת “רימון”. אמוץ בלט בכושרו בלימודים ובסגולותיו הספורטיביות. מציין אותו נועם הליכות, עדינות נוהגו ונימוסיו הטבעיים במגע עם חברתו והסביבה. נער תמיר, מרשים בחנו ובתוארו הנאה, מתפתח לעלם מבטיח וכובש את אורחו.

בהתגייסו לצה”ל מגיע אמוץ לשלבי קצונה הראשונים. עם תום שירותו הוא חוזר לקיבוץ, מצטרף לצוות-הרפתנים, משתלב בענף ואת זמנו החופשי, מנצל גם ללימודים, בהכנה לבגרות.

במלחמת יום-הכיפורים, יוצא למערכה אך כבר בראשיתה נפגע אמוץ בהלם נפשי חמור שמערער את בריאותו. מאז, נמשכת תקופה ארוכה של ריפוי, רוויית יסורים וסבל ומאמצים בלתי נלאים לשיקומו.

בימים של הפוגה והקלה, חוזר אמוץ הביתה, לעבודה, אף מחדש את לימודיו. באחרית הכוחות מתאמץ לגבור על מצוקותיו אולם ימי התאוששות אלה קצרים עדי ייאוש.

והנה פוקדת אותו מחלה ממארת. ניתוחים ואשפוזים בבתי-חולים. שארית כוחו של אמוץ אוזלת.

הוא נפטר בשנת ה- 32 לחייו. הניח אחריו בקיבוץ הורים – אסתר וזיומא, סבתא, אחות – נועה ומשפחתה ואחים – גלעד ואיתי ומשפחותיהם.

יהי זכרו ברוך.