דברים לזכרה של נורית גפן –

נורית גפן הינה בתם של הנקה ואיז’ק רוזנר ז”ל. היא נולדה ב-29 לינואר, 1933 ונפטרה בשנת 2016 לאחר מחלה קשה. נורית גדלה ובילתה את כל חייה בקבוץ מזרע. היא למדה במוסד-החינוכי המקומי בקבוצת “עופר” ושרתה בצבא כמדריכת-נוער במסגרת הגדנ”ע. נורית עבדה שנים רבות בענף הלול ובשנותיה האחרונות (גם לאחר יציאתה הפורמאלית לגימלאות), במחסן הבגדים של הקבוץ. הייתה חרוצה ומסורה ביותר בכל אשר עשתה והקדישה את רוב זמנה הנותר לטיפול בנכדייה ובמשפחתה הענפה. הייתה נשואה לאיצ’יק (ויינטרופ) גפן ז”ל ולהם היו חמישה ילדים: נעמי, ורד, נטע, חגית, ערן.

יהי זכרה ברוך 

כתב: ארי אחיה

דברי הספד לנורית גפן ז”ל בת חנה ]הנקה[ ויששכר רוזנר ז”ל.

נורית יקרה. ראי כולם באו ונקבצו מקרוב ומרחוק להיות אתך – כאן על הגבעה הצופה אל העמק, אל הבית, המשפחה ובית-מזרע שכה אהבת.. נורית נולדה בחורף 1933 לתוך ההוויה הקיבוצית.. ללא מדרכה, ללא כביש וללא מים זורמים. אך בלב זרם אותו חשמל חלוצי של ההורים הנקה ואיז’ק שעמלו משחר יום ועד ערב ליל, בבניית בית קיבוץ וחברה חדשה. נורית, יחד עם בני גילה, היו הצברים החדשים שמעולם לא ידעו חיי גולה מהם, גדלו והתחנכו על ברכי העבודה, על עזרה הדדית, ישוב הארץ ואחוות עמים. דומה שכאשר מדברים על אחוות עמים, נורית הגשימה זאת במלא מובן המילה.. נורית. נישאה לאיציק לבית וינטרוב, פליט שואה מילדי טהרן. לצברים של שנות העשרים והשלושים באותם ימים זה לא היה מה בכך להתחתן עם גליציאני. ראו נא את קשת החתנים והכלה של נורית. את כולם היא הצליחה להכיל ולתת לכל אחד ואחת את תחושת השייכות המשפחתית הרחבה. נעמי הביאה חצי פולני, חצי מרוקאי.. ורד הביאה איטלקי של ממש מאיטליה., נטע גייסה ג’רבאי ממושב בדרום., חגית הביאה תל אביבי מהצנטר של הפיילה., ערן נשא את לן קמבודית מקמבודיה., ומכולם יש לנורית נכדים ונינים. לכולם נתנה נורית אהבה אין סופית. פינקה טיפחה ואהבה ברוחב לב את כולם. ללא שום דעות קדומות. נורית,…. את גיבורה חברתית של אמת.. נורית הייתה מסורה לעבודה בקיבוץ באופן דתי ממש.. פעמים רבות ביקשנו ממנה שתבוא אלינו לדרום לכמה ימי חופשה- ותמיד, תמיד אמרה: “ומה יהיה עם העבודה שלי? ומי יהיה במקומי בסידור העבודה? אני לא רוצה לשבש לסדרן את הלוח”. קיבוצניקית בכול רמ”ח אבריה. באחת השבתות הראשונות כשהתארחתי במזרע, היה יין על השולחן. שאלתי את נורית מדוע את לא שותה קצת יין?. נורית התגלגלה מצחוק ואמרה: “מה פתאום?! אני ‘שומרית’ ו’שומרי’, לא שותה אלכוהול..” אני מודה, שעד אז לא ידעתי שיש דבר כזה “עשרת הדיברות של השומר”, עניין שסיקרן אותי ללכת וללמוד אותם. דבר שעזר לי מאוד בחיים עם נטע, שנשארה שומרית, פרי חינוך יסודי ועמוק וזה מהבית.. הרוחות ימשיכו לנשב בעמק, יבואו חורפים ואיתם גשמי זעף, הקישון יגרף, השדות ירוו מים והחיטה תצמח שוב. ויחלפו להם ימים והשנים ירבצו כתל עתיק, ונדמה יהיה שהשכחה תשלוט בכל. אך לא, נורית יקרה, יחד עם אבא איציק ז”ל, אשר הלילה פגשת אותו במרומים, השארתם בארץ הזו דור חדש של בנות ובנים, נכדים ונינים ועוד היד נטויה.. כולנו ביחד, וכל אחד לחוד, נושאים בקרבינו קצת מנורית וקצת מאיציק. אתם אתנו לעד.. נורית יקרה., נומי לך מעמל היום.., כי ירד הערב והגוף עייף ותשוש. הניחי ראשך בין רגבי אדמת העמק שכה אהבת. יקרה שלנו. ממקום שבתך במרומים יחד עם אבא איציק בקשי בשביל צאצאייך שפע ושלום בארץ. תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים אמן. באהבה רבה יאיר