שמואל (שמואליק) גְּרוֹס
בן יוסף ושושנה גרוס.
נולד ב-י”ד בניסן תרצ”ו – 6.4.1936 בפולין.
נפל ב-ט”ז חשון תשי”ז – 21.10.1956 בגזרת ניצנה-רפיח.
הגיע למזרע בהיותו ילד בן 7 בעליית “ילדי טהראן”.
היה חבר בקבוצת “שלהבת”.
הניח במותו אב, אחות ואח.
“ילדי טהראן” קראנו לפעוטים ניצולי השואה שהגיעו מ – 1943 ואילך דרך פרס ארצה. שמואליק היה אז כבן שבע, עת הובא אל ביתנו יחד עם אחותו הבוגרת ממנו, צילה, והיא רק בת עשר, ואחיו הצעיר מרדכי – מוטקה, והוא רק בן 5.
צילה נקלטה בקבוצת “תור” ואימצו אותה חיקה ופיינמסר. מוטקה נקלט בקבוצת “חבצלת” ואומץ על ידי מיכל הבר.
אחרי שהצליחו שלושת הילדים להחלץ מאיזור הכיבוש הנאצי בפולין ולחצות את הגבול הרוסי החדש, החלה פרשת נדודיהם ברחבי ברית-המועצות. רעבים, ללא קורת-גג, חשופים למחלות ולמבקשי נפשם. הפחד בפני המחר היה בן-לווייתם של הילדים עד שנאספו על ידי מציליהם והועברו לטהראן ומשם לארץ. ההורים שחלו בטיפוס נשארו מאחור ועלו ארצה בתום המלחמה.
קליטתו של שמואליק היתה קשה, עד אשר בחר ללכת לביתה של רעיה דביר, שם אימצוהו פני ומשה כבן משפחתם, ואט אט נרגע הילד הנפחד והתערה בסביבתו החדשה, בה סירב תחילה להקלט.
חבריו בקבוצת “שלהבת” שאת אהבתם רכש בנקל בזכות חביבותו, סייעו רבות בתהליך קליטתו. נער מצניע לכת היה שמואליק, ועם זאת לא היסס להתנדב לכל מבצע, אם הרגיש כי יש ביכולתו לקדמו.
משום שהיה ער לבעיות חבריו ותמיד נחלץ לעזרת כל מי שנזקק לו, הפך במהרה למצפון ולב קבוצתו. במיוחד הצטיין בציוריו ובנגינה במפוחית-פה.
לאחר המלחמה עלו ההורים ארצה והתאחדו עם ילדיהם. הם הספיקו לראותם בקיבוץ, להצטלם תמונה אחת למזכרת, וזמן קצר לאחר מכן איבדו הילדים את האם שנהרגה בפיגוע ירי על האוטובוס בו נסעה לחיפה לחפש עבודה. (זה היה בזמן המאורעות לפני מלחמת העצמאות).
טרגדיה רדפה טרגדיה.
בשנת 1954 התגייס שמואליק לצה”ל, ליחידת חבלנים. הוא סיים בהצלחה קורס
מכי”ם, עבר סדרת השתלמויות בנושאי החבלה, והצטיין בקור רוחו ובשלוותו
בביצוע המשימות היחודיות שהוטלו עליו. כאן נתגלה כבעל נסיון, אחראי ונועז
בקרב חבריו ופיקודיו, ועורר הערצה בשל מסירותו להם ולתפקידו, ובזכות רוח
ההקרבה שהיתה טבועה בו.
שלושה שבועות לפני שחרורו, בשובו מפעולת סילוק מוקשים בגזרת ניצנה-רפיח, עלה רכבו על מוקש והוא נהרג.
אלו היו ימים ספורים לפני “מבצע קדש”.
נקבר בבית העלמין של הקיבוץ.
יהי זכרו ברוך.
