לאה הדר

בת רבקה ואלקנה מינצר.

נולדה ב-כ”ט בסיון תרס”ט – 18.6.1909 בגרודק יגילונסקי (פולין. כיום באוקראינה).
נפטרה ב-ג’ בשבט תש”ל – 10.1.1970 בגיל 60 במזרע.

הצטרפה למזרע עם קיבוץ עליה ב’, נס-ציונה ב-1930.

נשואה לזאב (אלטמן).

אם לרחל וליוסי.

סבתא לירון, חובב, ליאת ויעל ברטנשטיין, נדב, זיוה, שאול ומשה הדר.

סבתא רבה ליער ויינון ברטנשטיין; עינב, אופיר ויובל ברטנשטיין; שיר, צור והילה רחמיאן; אחינועם ועמית לביא; רגב וארז הדר.

מוצאה של לאה מגרונדק-יגלונסקי בגליציה. בילדותה, הייתה חניכת קן “השומר הצעיר” בעיירתה. היא הייתה בת למשפחה אמידה והוריה, חרדו לבריאותה משום היותה חלושה בנעוריה. כבוגרת התנועה וכמדריכה, נאבקה על זכותה להגשמה עצמית. ב-1930, עלתה ארצה והצטרפה לקיבוצה בנס-ציונה, שנה לאחר מכן, באה עם קבוצת ההשלמה למזרע.

מיום בואה למזרע, הייתה לאה מעורבת ופעילה בענפי-המשק ובתחומי-החיים של הקיבוץ. במרוצת-השנים, ריכזה לא פעם את המטבח ומחסני-הבגדים. כאשר הושלם בנין חדר-האוכל, הפקיד הקיבוץ בידיה את ריכוז העבודה בענף-שירות מרכזי זה. מירב מאמציה ודאגתה, הפנתה לאה לחינוך- הן במסגרת בתי-הילדים והן בחברות-נוער ובמוסד.

פעמים חוזרות כיהנה כסדרנית-עבודה, כחברת-המזכירות, ריכזה את ועדת-הבריאות ואת ועדת-החברה. בארבעים שנות חייה בקיבוץ, עמסה על שכמה בלי הרף תפקידים כבדי-אחריות וטעוני-מתח, מפאת המגע והמשא הבלתי פוסק עם הציבור, הכרוך בהם. בפעילותה התרבותית, השתתפה לאה במקהלה ובעבודת החוג הדרמטי במחזות אחדים, גילמה תפקידים בכישרון-משחק מרשים.

ביתה של לאה היה תמיד קן משפחתי חם לילדים ולבני-טיפוחיה. באהבת-האם שהקרינה, בעדנת-נפשה ובתבונתה, השכילה לקרב אל ביתה ילדים ובני-נוער יתומי-השואה. הם מצאו בו פינת-חיים שהחיבה שרתה בה ובזכותה, שבו וגילו את האמונה באדם.

כשנה לפני מותה, נתאלמנה מבעלה – זאב . שנים, קיננה בקרבה מחלתה האכזרית, אך לאה, הייתה איתנה ברוחה המשיכה בעבודתה ובפעילותה עד שכרעה ופתיל-חייה ברוכי-המעש כבה.

יהי זכרה ברוך.