דוד טִישְׁלֶר
בן פְרִיץ ואַרְנָה.
נולד ב-כ”ז באייר תרפ”ד – 31.5.1924 בברסלאו (אז, גרמניה).
נפל ב-ב’ סיון תש”ח – 9.6.1948 בגיל 24.
הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בעפולה.
עלם תמיר, מופנם ומצניע לכת, – כך בא אלינו דוד ועמו שאר חבריו בקבוצת “דרור” ממשמר-העמק.
בשנת 1940 הצליחו דוד ורעיו להגיע בספינת ילדים ניצולים לדניה, לחוף מבטחים. שם זכה לראשית הכשרתו החקלאית אצל איכרים שקלטוהו.
הקבוצה התלכדה בדניה לקראת עלייתה במסגרת עליית -הנוער.
בבואם ארצה, נשלחו למשמר-העמק כחברת נוער עולה וכגרעין-הגשמה. על-פי החלטת מוסדות התנועה, נועדו בני “דרור” להשלמת מזרע.
דוד נעים ההליכות, הקרין חום של רעות על סביביו, הוא האמין בדרכו, אלא שלעולם לא הסתפק במה שידע. הוא שאף להוסיף דעת, ללמוד ולהשתלם.
עוד מנעוריו נמשך אל המכונות. תוך זמן קצר היכה שרשים בענף הפלחה ובמהרה רכש לעצמו מעמד של עובד בעל-נסיון.
עם החמרת מצב הבטחון, נקרא דוד אל הדגל ביחידת נוטרים-ניידים. הוא שירת כאחד מנהגי ה”טנדר”, שמוניטין יצאו לו במערכות ההגנה.
במלחמת-השחרור נקרא לתפקידים שהשכיל למלא במסירות-נפש ובאחריות, בצנעה ובמלוא יכולתו. את נסיונו הקרבי רכש וצבר במערכות טירת-צבי ומשמר-העמק.
כעבור זמן נשלח לקורס מפקדים קרביים, ממנו יצא למערכה על לטרון – לפריצת הדרך לירושלים. דוד הופקד על על משלט בית-סוסין ומשם לא חזר…
הוא נפל בהסתערות על לטרון, בפקדו על עמדה קדמית.
נקבר בבית-העלמין הצבאי בעפולה.
בבית הקברות שלנו הקימונו יד לזכרו.
יהי זכרו ברוך.
