בתם של: גולדה וליפא ולדהורן.

נולדה: ב-29.10.1922, בדורטמונד (גרמניה).

נפטרה: ב-12.1.2006, במזרע.

עלתה לארץ: ב-27.3.1938.

קבוצה/שכבה במזרע: חברת נוער ב’.

נשואה למוש ירדן (נפטר ב-16.1.1982).

אמא של: חגית שטרית (פייר), רחל אלוני, אריה ירדן.

סבתא של: לימור, איילת ואדם (של חגית), אופיר, גיל, יוני ודניאל (של רחל), אילנית, אבי, ספיר ונרי (של אריה).

סבתא-רבא של: זואי ולייני (של לימור), ירדן, עדי ונגה (של איילת), מונה (של אדם), עמית וגיא

(של אופיר), נאיה וליאן (של גיל), אלי ושירה (של יוני), אורי ועידו (של דניאל).

רות נולדה ב-29.10.1922, בעיר דורטמונד שבגרמניה, לגולדה וליפא וַלְדהורן, השניה מבין ארבעה ילדים. בהיותה בת 10, היא הצטרפה לתנועת הנוער ‘וֶרְקְלוֹייטֶה’ (אנשי המעשה), שהיתה מעין שלוחה של השומר הצעיר בגרמניה. בפברואר 1938, יצאה מטעם התנועה למחנה הכשרה בלנקזה שליד המבורג, ומשם, עם קבוצה של נערות ונערים מכל רחבי גרמניה, עלתה לארץ, ב-27.3, והגיעה למזרע. במסגרת הקבוצה, שנקראה חברת נוער ב’, השלימה רות את לימודיה ועבדה בלול. היא הכירה את מוש, שעלה לארץ שלוש שנים לפניה, ובשנת 1942, הם התחתנו. בתם הבכורה, חגית, היתה הילדה הראשונה שנולדה לבני הקבוצה.

מוש, שבמלחמת העולם השניה  התגייס לצבא הבריטי, הצליח באורח פלא, למצוא אחרי המלחמה את פולדי, אחיה הבכור של רות, ששרד את מחנות המוות, ובסיועם של מוש וחבריו, הגיע בסופו של דבר לארץ. יתר בני המשפחה הקרובה נרצחו בשואה.

בשנותיה הראשונות במזרע, עבדה, כאמור, רות בלול, ואחר-כך במטבח. תכונותיה האישיות הובילו אותה לעסוק בפעילות ציבורית, בתוך הקיבוץ ומחוצה לו. היא מילאה תפקידים מרכזיים, כמו: מזכירת הקיבוץ, ריכוז ו.עבודה, ריכוז ו. בריאות, ועוד. שנים רבות היא היתה פעילה במפ”ם ובמועצת הפועלות.

החל משנת 1977, במשך כעשור, ניהלה רות את האולפן המקומי, מה שהביא אותה לעיסוק בתחום הקליטה במזרע. החל מסוף שנות השמונים, לקחה על עצמה את ניהול ו. הקשישים, במסגרתו, פעלה לרווחתם של החברים המבוגרים במזרע.

מותו הפתאומי של מוש, ב-16.1.1982, היה לה מכה קשה, והיא נשאה את זכרו, בכאב רב, כל חייה.

רות היתה אמא מסורה וסבתא מפנקת, שאהבה לארח בביתה את בני משפחתה. היא זכתה לראות נכדים ונינים רבים במזרע ובחוץ, שהביאו לה הרבה נחת וגאווה.

יהי זכרה ברוך.