כץ אברהם

נולד ב-י”ג באב תרס”א – 29.07.1901 בפרז’מישלני (פולין).

נפטר ב-ט”ו באייר תשל”ב – 29.04.1972 במזרע.

עלה ארצה בשנת 1920.

אב לדן ז”ל ושלומית.

סב לשלושה נכדים.

קרוביו ומקורביו כינוהו בחיבה אברומצ’ו, אך הרוב קראוהו בקיצור בשם משפחתו, כפי המקובל לגבי רובם של הוותיקים המייסדים בקיבוצנו.

פרז’מישלני שבפולין הייתה עיירת-הולדתו של אברהם כץ. בן 18 הצטרף לשורות “החלוץ” בוינה ובשלהי 1920, עלה ארצה.

סיפור-חייו אינו שונה מזה של רבים מחלוצי העלייה השלישית.

ראשית-דרכו בארץ הייתה בייבוש-ביצת יבנה ואחר-כך עבד בסלילת-כבישים ומסילת-הברזל במקומות שונים בארץ.

ממחנות-הסוללים, עבר לבנייה והשתתף בהקמת מחנה סרפנד ב’.

בשנים 1921-1923, היה פועל-בניין בתל-אביב ובחיפה, בנחלת-יהודה ובג’נין, בבת-גלים ובבלפוריה.

בשנים שלאחר מכן, נמשך לפעילות ביטחונית ועל תקופה זו בחייו הייתה גאוותו.

זמן מה שירת בחייל-הספר ואז, נוצרו מגעיו הראשונים עם הישובים הערביים.

הוא נמנה עם ראשוני המתגייסים למשטרת-הישובים העבריים.

לרבים, זכורה עדיין דמות-הפרש התמיר, שומר-השדות הנאמן והקפדן, שכולם רחשו לו כבוד.

דרכו של אברהם בקיבוץ, היתה שזורה בתפקידי-ביטחון ועבודה הוא עשה בשדותינו המרוחקים כשומר וכפלח עד שנסיבות-החיים הכריעוהו.

נפילת בנו דן ביום הכרזת-המדינה, הייתה מהלומת-גורל שלא התאושש ממנה.

על דרכו של דן כמפקד פלמ”ח היה גאה כאב, שהקדיש את חייו לביטחון.

בשנותיו האחרונות סבל מחוליו ועם זאת, לא חדל ממאמצים להתמיד בעבודה.

.

יהי זכרו ברוך.