ארץ לידה: קריסטינופול -פולין

הורים: פנינה ולייב – אריה לם

עלה ארצה בשנת 1948

נשוי: לרבקה לם ז”ל  

       למימי לם

ילדיו: אורנה, כרמית, שירית

נכדיו: שי, לי, גיל, נהוראי, מיה, ליב אורי.

 

איציק נולד בשנת 1934 בפולין בעיירה קריסטינופול הוא היה בן 5 כאשר פרצה המלחמה הארורה שקטלה את אמו ושני אחיו הקטנים. איציק עם אחיו שלמה ואביו הצליחו לברוח ולהסתתר בכנסיות ומנזרים, בהם עבד אביו כבורסקאי. כאשר הגיעו הרוסים, שהה מספר חודשים בבסיס צבאי רוסי, שם כילד בן  תשע למד לשתות וודקה ולדבר רוסית. בהמשך הועבר לידי האמריקאים אשר פינו אותו לבית יתומים בהמבורג. עם תום המלחמה, בשנת 1947 עלה עם אונית המעפילים “אקסודוס” לארץ, אך גורש עם כל פליטי “אקסודוס” חזרה לגרמניה על ידי הבריטים. בשנת 1948 עלה לארץ שוב ונקלט בעזרת משפחת טבנקין בעליית הנוער בעין חרוד. בתקופת שהותו בקיבוץ סיים את חוק לימודיו התגייס לצבא בשנת 1950 השתחרר בדרגת רס”ר ב – 1952 .

במסגרת הצבא הכיר את רבקה אשתו הראשונה אם בנותיו.

הם עברו לקיבוץ גבת, שם נולדה בתם הבכורה אורנה. בהמשך הגיעו למזרע ופה חיו את חייהם. איציק עבד בחקלאות בשנת 1960 יצא ללימודים במדרשת רופין  – מיכון חקלאי וניהול מוסך. בשובו התבקש על יד המועצה האזורית להקים את מפעלי “שח”ק”- שירותים חקלאיים לקיבוצי המועצה, גוף זה הפך להיות חלק מ”מפעלי העמק”. איציק היה פלח ומכונאי מוכשר ולראיה קיבל את פרס “העובד המצטיין”.

איציק עבד בשח”ק עד שנת 1990 בתוקף תפקידו נסע פעמים רבות לארה”ב, שם התמחה בקטפות כותנה ומיכשור נוסף.

בשנת 1992 למד מיכשור אלקטורני ועסק בתיקון טלווזיות, ניהל את מעבדת האלקטרוניקה מזרע עד 1994.

רבקה רעייתו חלתה במחלה קשה  ונפטרה לאחר מאבק ממושך בשנת 1994.בתקופה זו גם בריאותו התערערה.

בשנת 1996 נישא למימי.

********************************************************************************************************************

אבא

כתבה שירית לם

 

עכשיו אתה יכול לנוח מכאב, מאי נוחות, ימים ארוכים ומתישים, מזיכרונות קשים, מחלומות שנשארו בראשך ולעולם לא הצלחת להגשים.

מילדות קשה וכואבת, ממלחמות לא מתפשרות שלחמת למען מדינת ישראל, מהתמודדות עם אמא שהייתה חולה זמן ארוך ועם חיים שעל פניו לא האירו את פניהם אליך. עכשיו אתה יכול לנוח.

ובמנוחתך לשוב ולחוות את כל הטוב שהיה בחייך ושלעתים היה לך קל לשכוח. התחתנת והקמת משפחה , בניית מפעל חיים בשח”ק ,ראית עולם וחווית התחדשות..

אנשים שעבדת איתם העריכו את חכמתך, את היצירתיות והמקצועיות שלך, ונתנו לך יד חופשית לגדול ולפתח את שח”ק שכל אנשי העמק נהנו משרותיה. אמנם היית אדם לא מתפשר, ואנשים אף יגידו קשה עורף אבל עשית זאת מאחריות ואהבה למקצוע ולאנשיך. לאחר שפרק שח”ק הסתיים וזה כמובן לא היה קל, קבלת מתנה אחרת.. אמנם אמא הייתה חולה, אבל לראשונה קבלת את האפשרות להיות אבא בכל מובן המילה! ואני זכיתי באבא שידע להקשיב ולתמוך, בשקט בנועם והרבה סבלנות. נטעת בי את אישיותך הבלתי מתפשרת, הדוחפת קדימה, המצליחה ולא מותרת, היוצרת והחושבת, ותמיד ויותר מכל נטעת בי את זרעי העצמאות והביטחון העצמי, וזה כשלעצמו המתנה הגדולה ביותר שהורה יכול להעניק לילדיו.

היו לנו הרבה התמודדויות יחד, ואת כולן קיבלת באהבה ופתיחות. אני יודעת שרוב האנשים לא הכירו את התכונות האלה בך אך בשבילי היית אבן יציבה ואוהבת שיכולתי לשאוב ממנה כוחות וביטחון.

כאשר נסעתי לארה”ב בשנת 1993 אתה היית היחיד שלא פיקפק בהחלטתי ותמיד אמרת “אם זה טוב לך זה טוב לי” ואני חושבת שבאיזשהו אופן הרגשת שהחלום שלך לחיות בארה”ב התגשם דרכי.

התחלת חיים חדשים עם מימי והיו לכם שנים נהדרות ביחד. חייתם חיים מלאים.

אבא אני מודה לך על הכל. אוהבת אותך ותמיד תמיד אתה בליבי.

 

איציק

לפני שנים בהיותי ילדה צעירה הסכמתם רבקה ואתה לאמץ אותי בחום לחייק משפחתכם.

לעולם אזכור את היחס החם והאוהב שקיבלתי בביתכם.

לאורך השנים תמיד התעניינת בשלומי, מדי יום היית בא לקופת בית להגיד שלום והיית דואג להגיד לכל מי שנכנס “דליה היא הבת שלי”.

אני מודה לך שהענקת לי אחות לחיים את אורנה.

אזכור אותך תמיד באהבה.

 

דליה דביר

 

איציק לם זכה בפרס לעובד המצטיין כאשר ראיינו אותו אמר:

“בסך הכל הפרס לא מגיע לי, אינני אוהב את הרעש שעושים סביב זה, לא מדברת אלי לחיצת ידו של שר האוצר לה זכיתי בטקס. הפרס שלי הוא שביעות הרצון של המשקים איתם אנחנו עובדים. אני נוהג בצניעות בחיי ולא מתרשם מטקסים כגון אלה”.

אני זוכר שב – 1960 נכנסתי לעבודה זו לשלושה חודשים ונשארתי שם 25 שנים. אז הוחלט להקים מפעל של קטיף כותנה, הוטל עלי להיות בין המקימים. היום אנחנו חולשים על שטחים גדולים של כ – 25 משקים. יש לנו קטפות, קומביינים לירק, ומערכות איסוף לשקדים ופקאנים. יש לנו גם קומביינים לאיסוף עגבניות. בעונות הבוערות אנחנו עובדים בשדות ומפעילים את המכונות, ובהמשך התקופות שאינם בוערות אנחנו מטפלים בכלים. כאמור, אינני חושב שהפרס מגיע לי כי אני עוסק בעבודה שוטפת של היום יום”.

כך איציק לם – אבל אנחנו מברכים את איציק על זכייתו, ולוחצים את ידו, לא כל יום, ולא כל אחד זוכה.

כל לחי לאיציק וברכות לעבודה מוצלחת בהמשך.

 

היה מותך כנתיב – חייך

שקט וענו וצנוע

בבוקר אחד על פני מים רבים

בצבץ ושקע בעבוע.

 

שמש עמד כאבל ברקיע

שמים הפטירו קדיש

ורוח לרוח רז סתר הביע –

היה למד-ווי האיש

 

יהי זכרו ברוך