דבורה מעיין

בת אברהם ושרה גרינברג.

נולדה ב-י”ג באייר תרע”ג – 20.05.1913 בסוסנוביץ (פולין).

נפטרה -כ”ה בתשרי תשנ”ג – 22.10.1992 במזרע.

עלתה לארץ ב-1936.

נשואה לרפאל.

אם לתרצה, מרגלית ועמיקם.

סבתא לאוֹרי

סבתא רבה לנינים ונינות.

דבורה מעין – רושנסקי, לבית גרינברג. נולדה ב–1913 בעיר סוסנוביץ שבפולין. לימים עברה עם משפחתה לגרמניה, לעיר לאלטונה שליד המבורג. שם קיבלה דבורה חינוך תיכוני – מקצועי. ב–1934, הצטרפה לתנועת “החלוץ”, וב- 1936 עלתה ארצה ובאה לקיבוץ מזרע עם גרעין חלוצי מעולי גרמניה.

בקיבוץ הכירה את רפאל ונישאה לו ב–1939,. שלושה ילדים נולדו להם: תרצה, מרגלית ועמיקם. ביתם היה ספוג תרבות מערבית, ובעיקר בשטח המוסיקה, שבה היה רפאל פעיל מאד. דבורה עסקה במלאכות-יד ובבית שררה תמיד אוירה של שמחת-יצירה.

דבורה עבדה שבע שנים בלול ושבע שנים במטבח. שנים אחדות עבדה כמטפלת בגיל הרך, ובמשך תקופה ארוכה עבדה במחסן-הבגדים. דבורה פיתחה את הטיפול הקוסמטי ועשתה אותו לענף שירות מוכר. כשפרשה ממנו, הייתה שותפה להקמת בית-מלאכה למלאכת יד טיפולית לקשישים.

אישה נמרצת וחזקה, שנשאה באומץ ובאיפוק את מכות-הגורל שניחתו עליה. ולא נתנה ביטוי חיצוני לכאבה.

עמיקם בנה, נפל במלחמת יום-הכיפורים, ורפאל חלה במחלתו הקשה.

דבורה נצמדה לפעילותה ולא ניתקה עצמה מן החברה ומן הסובב, אך בשנת חייה האחרונה גברה עליה מחלתה ואף על פי שנאבקה והתעניינה בערנות בכל התחומים הקרובים ללבה, נחלשה והלכה עד שהוכרעה.

יהי זכרה ברוך.