מרגלית סבינה 

סבינה מרגלית

בת ברוך ואסתר.

נולדה ב-כ”ב במרחשון תרס”ז – 10.11.1906 ביאסלו (פולין).

נפטרה ב-כ”ט בטבת תשנ”א – 15.1.1991 במזרע.

שכבה/קבוצה: קיבוץ השומר הצעיר ב’ גליציה, “נס ציונה”.

אם לנעמי סמסון.

נכדים: ענת –   נינים: ענת, בן, ניר, גל.

          תמי –   נינים: יעל, אורי, גיל.

          רוני –  נינים:  נעה, יהלי, מיכה.

 

סבינקה,

במשך שנות דור הלכת עמנו, בשמחה ובעצב, בדרך בניית הקיבוץ, שותפת פעילה ביצירה המשקית והחברתית מסכת רצופה של מעשים ומאבקים על דמות הבית הזה והחברה הזאת. לאור עקרונותייך צעדת ואנו עמך.

סבינה –סבינקה מרגלית נולדה ב- 10 בנובמבר 1906 ביאסלו שבפולין להוריה ברוך ואסתר, אשר נספו בשואה.

השכלתה הייתה תיכונית ואחרי שעמדה בבחינות הבגרות, למדה שנה אחת פילוסופיה באוניברסיטה בפולין. סבינקה ידעה שפות ואהבה ספר וכל העת ידעה לשמור על אור הדעת שנגה על חייה.

החל משנת 1920 הייתה סבינקה חברת השומר-הצעיר. בין השנים 1925 ועד 1928 הייתה ראש-הקן בעיר-הולדתה והחל מ- 1927 הייתה חברת המועצה הראשית של התנועה. עד לעלייתה ארצה באוקטובר 1929 שהתה בהכשרה בנדבורנה. מאז בואה לארץ הייתה סבינקה חברת קיבוץ השומר-הצעיר נס-ציונה, עד יולי 1932, עת הצטרפה עם חבריה לקיבוץ מזרע.

בתקופה זו הקימה עם שמשון אביבי את ביתה המשפחתי וב- 1934 נולדה נעמי, בתם. כעבור 6 שנים נפרדו דרכיהם וסבינקה גידלה את בתה לבדה.

בתחילת דרכה בקיבוץ ריכזה סבינקה את ה”קומונה” – היא מחסן הבגדים של הימים ההם ואחר כך, במשך כ- 8 שנים ניהלה את מטבח הילדים. עם הקמת המוסד החינוכי של מזרע קיבלה על עצמה את ריכוזו וליוותה את התפתחותו במשך שנים, בריכוז ובפעילות ארגונית וחינוכית.

סבינקה מילאה את רוב התפקידים החברתיים בקיבוץ שלנו. הייתה חברת מזכירות, ריכזה את ועדת החברים ואת ועדת התרבות, הייתה חברת ועדת הבריאות וועדת המינויים. היא ריכזה את ועדת בית הספר וכיהנה בועדת החינוך והייתה המנהלת הראשונה של המוסד. החל משנת 1950 הצטרפה סבינקה לצוות הנהלת החשבונות ושם עבדה במשך שנים רבות.

בשנים האחרונות נתערער מצב בריאותה. היא נאבקה עם חולייה עד הסוף, עד שכשל כוחה. עם מותה מתייתמים בני משפחתה, נעמי ויוסי, שלוש נכדותיה, ענת, תמי ורוני והנינים בן, ניר וגל התאומים. אנו איתם בצערם ובכאבם.

סבינקה, – 85 שנות חיים מלאי מעש הלכת בדרכי הארץ. מעולם לא סטית מנתיב העקרונות שקבעת לעצמך, שמרת על טהרת החזון מימי נעורייך בתנועה החינוכית והיית נאמנה לדרכך עד זקנתך.

יחד עם קרובייך-יקירייך אנו אבלים על מותך, כי בא להפריד בינינו. לא ימוש זכרך מספר החיים של קיבוצנו. מי ייתן וינעמו לך רגבי אדמתנו.

 

יהי זכרך ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן