נדב משה 

משה נדב

בן חיים ומינדל.

נולד ב-כ”א באייר תרפ”א – 29.5.1921 בבּוּיְטֶן (גרמניה).

נפל ב-ב’ בתשרי תש”ט – 5.10.1948

בגיל  27.

הניח במותו רעיה – דינה, ובן – עמית.

 

משה לא נמנה מעולם עם האנשים המרבים לדבר, אך הוא הירבה לעשות.

אף כי היה בעל מזג נח לבריות, הטיב לדעת את רצונו ואם הגיע לכלל הכרעה בחייו, גילה תמיד בחובו את האומץ הנפשי להגשימה.

מוצאו ממשפחה יהודית שומרת-מסורת. הוא נולד בבויטן, בשלזיה העילית.

כבר משחר נעוריו נאלץ להסתגל לחיי-עבודה – על מנת לסייע לפרנסת משפחתו.

משה היה חניך תנועת “וורקלויטה”  בגרמניה.  במרץ 1938 עלה ארצה, במסגרת עליית-הנוער, וכאחד מעשרים חבריה של חברת הנוער ב’, שנשלחה בסוף מרץ 1938 למזרע.

כאן מצא את ביתו החדש ובמשך השנתיים הראשונות של הכשרתו, התמסר בכל נפשו ומאודו לעבודה וללימודים.   עד מהרה התקשר לענף – המאפייה, והתמיד בו.

 עם סיום תקופת ההכשרה היה משה שותף להחלטת קבוצתו להצטרף לקיבוץ מזרע כגרעין השלמה.

במלחמת העולם השניה התנדב ליחידת התותחנים במסגרת הצבא הבריטי. כשהתארגנה הבריגדה היהודית, הצטרף אל שורותיה.  הוא השתתף כמעט בכל קרבות החטיבה – מצפון אפריקה עד אירופה ולקח חלק במערכה עד לנצחון. עם השחרור, היה בין מושיטי העזרה לשרידי מחנות-ההשמדה.

בסתיו 1945 שב משה ארצה, לקיבוצו, אך היה זה אדם שונה מכפי שהכירוהו חבריו.

מסוגר וחמור סבר. הוא המשיך בעבודתו והקים משפחה. באביב 1948 התגייס לצה”ל והיה בין חלוצי חיל-התותחנים   הישראלי.

הוא נספה בתאונת דרכים, בבקשו להגיע לחופשה קצרה הביתה.

משה היה נשוי לדינה, ונולד להם בן – עמית.

במותו הניח אחריו את אשתו דינה ובנו היחיד עמית. 

בנובמבר 1970, נפל בנו-יחידו של משה – עמית, אשר שירת כקצין בצבא הקבע, בתקרית שארעה בעזה.

משה נקבר בקיבוצו – מזרע.

 

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן