אבא שלומית (ביאטריס)

ערב שבת, זמן הדלקת נרות,

השמיים פתוחים ואין דין. זה הזמן בו החזרת את נשמתך לאלוהים, יש אומרים שצדיקים מתים בשעה כזו.

לימדת אותי ולמדתי ממך הרבה בחיים.

אזכור משפטים שאמרת, שירים ששרת, את החיוך שלך, הצחוק שלך ואהבת החיים שלך.

אהבת הקיבוץ שלך שהקדשת לו את כל חייך וכמובן את אהבתך הגדולה והאין סופית לאמא, שטיפלה בך במסירות אין קץ בסוף חייך.

אבא חמוד שלי, נוח בשלום.

 

סבא אודליה

כתבתי לך פעמים רבות במהלך השנים אך זו הפעם הקשה מכולן. מה אומרים? ואיך מתרגמים פרידה לכדי שורות על נייר?

היית לי סבא חם ואוהב. מותך הוא סיום של תקופה עבורי: תקופה של תמימות, של משפחתיות ושל ילדות מהנה בקיבוץ.

לפני שבועיים ישבנו יחד ועל אף תשישותך הפתעת את סבתא ואותי כשזכרת את מילות השיר ששרת לי כשהייתי קטנה. החזקתי את כף היד הרכה שלך והרגשתי שסגרנו מעגל.

אוהבת אותך תמיד.

 

אבא אלן מישל בכור

לפני שעזבתי את חדרך, ליטפתי את פניך, אמרתי שעוד אשוב לבקר – לא ידעתי כי אתה נפרד ממני, שלא אזכה לראותך בחיים.

לפני 35 שנים הגעתי למשפחתך, קיבלת ואימצת אותי אל חיק המשפחה כאחד מילדך. ליווית אותי בתחנות חיי הרבות, מילדות לבגרות – כאבא מגונן נלחמת למעני, כיוונת את צעדי למקומות בטוחים ולא וויתרת גם כשהמצב היה קשה.

היית איש משפחה למופת, עמוד התווך והדבק שמלכד את המשפחה.

 

 

תחנות בדרכו | מסע בן 90 שנה

קרית חיים. ילדות.

נעורים. תנועה.

קריית חיים של פעם. לומד ועובד. מרכז חייו תנועת השומר הצעיר. פעיל, מדריך וממתין להגשמה.

גרעין ״עין-גדי״.

השלמת מזרע

1946. הקיבוץ והגרעין הופכים למשפחתו. מלחמת השחרור עם גדעון שדמי מייצרים נשק להגנה. במסגריה הקטנה נולד הגרעין של תעמל והוא במרכז.

בקיבוץ.

מקים משפחה עם שרה, ממלא תפקידים מרכזיים. בגיל 27 מזכיר הקיבוץ (!). מרכז ועדות תרבות, חינוך, פוליטית, השתלמות ועוד.

אליהו איש של משימות.

תעמל במרכז העשייה. מנהל שיווק בארץ ובחו״ל. מנכ״ל המפעל. פעילות בתנועה – מדור התעשייה הקיבוצית. יורד לקיבוץ מגן עם קבוצת חבצלת לש.ש. השפעתו תזכר ע״י חברי מגן שנים רבות אחר כך.

איש משפחה.

עם שרה חובקים ארבעה ילדים, מטפלים ומאמצים. משפחה חמה ואוהבת. מסור לה בכל נפשו גם ברגעים הקשים עם אובדנה של טלי.

אליהו הבלתי נלאה.

מרכז צוות צעיר להקמת מפגש מזרע. מנהל ביה״ס התיכון ״עמקים״. מנהל תחבורה במועצה. מנהל ענף עובדי חוץ ושוב ריכוז ועדות שונות, עד שנותיו האחרונות.

מזרע.

מזרע היתה הבית של אליהו. הוא השקיע בה את מרצו, זמנו ונשמתו במשך 70 שנה. בזכות אנשים כמוהו יש לנו את מזרע שלנו כפי שהיא היום, יפה, יציבה ופורחת.

 

אליהו המדריך / דן רונן

״קלבן״ היה מדריך אהוב, אולי דווקא משום שהיה שונה, הוא היה עדין, מתחשב, רגיש וצנוע; הוא היה חבר בוגר, שהשתתף עמנו במשחקי ״כדור הקפה״, ״סחיבת דגלים״, ״חמור ארוך״ ועוד; הוא רקד אתנו ״אנחנו יוצאים להלחם אתכם״ ושר אתנו ״אנו עולים ושרים״. הוא קרא לנו את כתבי מרקס ואנגלס – ולא הבנו מלה. הוא אירגן בשבילנו, ערבי קן כמו ״ערב שלשת ה״ל״ – ״רוזה לוכסנבורג קרל ליבקניכט וולדימיר איליץ לנין״ – והבנו עוד פחות האם מכל זה נשאר משהו אצלנו? ואם כן מה?.

 

אליהו -מחשבה מחוץ לקופסא / דורון מור

נדיר היה למצוא אדם כמו אליהו: מסור בלב ובנפש לתפקידו, חרוץ מקצועי, ומעל לכל – אדם היודע ״לחשוב מחוץ לקופסא״, לאלתר ולמצוא פתרונות גם לבעיות קשות ומסובכות ביותר.

בבית המעבדות של אז היו שתי קומות, והגג נזל. אליהו השיג ממשרד החינוך תקציב קטן לתיקון הגג, וכאשר שאלתי אותו איך הוא מתכוון לתקן את הדליפה – אמר לי: ״אני מוסיף עוד קצת כסף – ובונה קומה נוספת, שלא תדלוף״. כך היה להפתעת כולנו, והמוסד הרוויח מקום לעוד שתי מעבדות גדולות.

 

אליהו – מנוע פרארי / יוסי עמיר

אליהו הוא פעלתן בלתי נלאה. מאז שאני זוכר אותך, וזה כבר יותר מ-40 שנה, אתה נמצא בתנועה מתמדת: עושה, יוזם, מרכז, דוחף, מנהל מבצעים, הכל במרץ ובאינטנסיביות ובטמפרטורת גוף גבוהה, מה זה גבוהה!? אתה יודע לעלות בטורים כמו מנוע צעיר של פרארי, אבל אתה גם יודע להיות שקול ומבין ומקשיב. בעצם הקיבוץ היא תמצית חייו של אליהו ולך תנסה לשכנעו שהרעיון פׇּסה, אין סיכוי. כסלע מוצק ידבק באמונתו ובדרכו. האמת, לי אישית חסרים עוד כמה בעלי אמונה כמוהו.

 

יום עצמאות בוקרשט 3.5.68 / אליהו נ.

תסלחו לי שהפעם אני מתחיל בציונות, אולם אני נרגש מיום העצמאות, שעבר עלינו פה.

אני מניח זו הפעם הראשונה בבוקרסט תזמורת מנגנת הורה ישראלית ואנחנו רוקדים במעגל. ולבסוף התחילו להצטרף אלינו מהקהל הרחב. היתה זו חוויה בלתי נשכחת. למחרת ביום העצמאות עצמו הציפו אותנו המונים בתערוכה, עד כדי כך שנאלצנו מידי פעם לסגור את הדלתות

 

יהי זכרו ברוך