אטקה ניצן

בת שמואל ושרה הסטן.

אחות לבלה וטובה.

נולדה ב-א’ באייר תרע”ב – 18.04.1912 בכפר קמיונקה שליד לובלין (פולין).

נפטרה ב-י’ באלול תשנ”ח – 01.09.1998 במזרע.

חברת השומר הצעיר והחלוץ משנת 1932.

עלתה לארץ בשנת 1933, לקיבוץ עין-המפרץ  ולחיפה.

התקבלה לחברות בשנת 1944.

נשואה לישראל ניצן (מסינג).

אם ליובל, שמעון ז”ל  ונירה (אלמוג).

סבתא לירין, גלית, לילך, איריס, זוהר וורד.

סבתא רבה לשחר, נגה, טליה, זיו, להי, שלי ואביב.

אטקה ניצן נולדה ב-18 באפריל 1912 להוריה שרה ושמואל הסטן, בכפר קמיונקה ליד לובלין. היא הייתה הצעירה בין שלוש הבנות במשפחה.

כאשר אטקה הגיעה לגיל 12, נפטרו הוריה. אחיותיה בלה וטובה, ניסו לדאוג לילדה, אבל המציאות הכריחה אותן למסור אותה לבית-יתומים. בגיל צעיר התחילה אטקה לעבוד על-מנת להתפרנס. העבודה הייתה אצל משפחות יהודיות, אשר העסיקו אותה במשק-בית ובעזרה עם הילדים.

בתקופה זו, התקרבה אטקה לתנועת “השומר הצעיר” ובתוך הקן השומרי, היא מצאה חברים לרעיון ולדרך. התנועה עזרה לה לעלות ארצה בגיל 18.

אטקה מצאה את עצמה לבד, ניסתה תקופה מסוימת להיקלט בקיבוץ עין-המפרץ, כאשר הניסיון זה לא הצליח, עברה לחיפה ועבדה שנים רבות במטבח-הפועלים.

בשנת 1944, הגיעה אטקה לקיבוץ מזרע והקימה את ביתה עם ישראל ניצן. כאשר נולדו הילדים יובל, שמעון ונירה, השפיעה עליהם אהבה רבה ותמיד דאגה וטיפלה בהם.

שמעון, נולד במלחמת-השחרור והאזעקות והריצה למקלט החפור באדמה ליד בית-התינוקות עם תינוק על הידיים הקשו עליה מאד.

אטקה עבדה בכל ענפי-השירותים, והייתה ידועה כעובדת מסורה. תמיד שומרת על סדר וניקיון ועל יחסי-עבודה תקינים.

כאשר בעלה ישראל חלה ועבר לטיפול ב”בית הכחול” ובבית הבריאות עד לפטירתו, תיפקדה אטקה עוד זמן מה בחדר-המשפחה. אך המחלות גברו עליה והיא נאלצה לעבור לטיפול המטפלות המסורות.

הזיקנה עשתה איתה חסד. היא הפגינה רכות ונועם וצניעות. הייתה אסירת- תודה לכל מי שעזר לה. המטפלות ב”בית הכחול”  אהבו אותה ועזרו לה ככל שיכלו.

אטקה היקרה מסכת-חייך תמה. ידעת הרבה סבל ומחסור. משפחתך בפולין נרצחה בידי הנאצים ומחשבות האימה על גורלם, לא נתנו לך מנוח.

יהי זכרה ברוך.