חמדה נעמן

בת פרחה ואהרון שלומי, ממייסדי  הקיבוץ.

נולדה ב-י”ב בכסלו תר”צ – 14.12.1929 במזרע.

נפטרה ב-כ’ בסיון תשע”ב – 10.06.2012 במזרע.

אחות לאולה [רחל] ויהודית.

חברת קבוצת “אלומה”, משמר-העמק.

אם ליובל, אודי, עינת וגלית.

סבתא ליואב, איתי, עומר ואלה.

חמדה נולדה במזרע כבת שנייה לזוג ממקימי הקבוץ. היא גדלה בחינוך המשותף, בקבוצת הילדים הזעירה של הקבוץ. בהמשך נשלחה למעוז החינוך המשותף של מוסד משמר-העמק. לאחר מלחמת-השחרור התגייסה לצה”ל, ללהקת-הנחל שאך הוקמה, שם פרחו כשרונותיה במשחק ושירה. בשונה מרבים מחבריה ללהקה, בחרה חמדה לשוב לקיבוץ ולהתפתח בתחומי הבמה בניצוחו של חנוך פז, כמו גם בתחום החינוך וההוראה. היא נשלחה לסמינר הקיבוצים באורנים, שם הכירה והתאהבה בחברה לספסל הלימודים – רפי. עם מיסוד הקשר, באה איתו לקיבוצו לשנת ניסיון, בסופה, כשכרסה בין שיניה, עבר הזוג למזרע שם נולד בנם הראשון, ושם, בצל עצי התות, בנו את ביתם הקטן והרחיבו את משפחתם, בעוד שהיא מקדישה את זמנה ומרצה לחינוך וטיפול  בילדי בית-הספר.

בהמשך דרכה כמורה, ניצלה את כישורי הקרבה לילדים ואת הסבלנות האינסופית שלה, לעבודה פרטנית עם ילדים מתקשים במערכת החינוך, כשהיא גם משלימה לימודים בנושא זה. את זמנה החופשי, נצלה בהתפתחות בעבודות יד – תכשיטנות ורקמה. בסבלנות רבה ובצניעות, המשיכה בעבודתה, בתחביביה ובגידול הילדים, כשרפי עובד ימים ולילות במקומות רחוקים.

עם מחלתו של רפי, ולאחר פטירתו בטרם עת, כשילדיה פרחו כבר מהקן, בחרה לצאת לגמלאות מוקדמות מההוראה ועברה לעבוד ב’מעדני-מזרע’ ולטייל לאורכו ורוחבו של הגלובוס. בחגים ואירועים המשיכה להפליא בכישרונות הבמה – דבר אותו עשתה עד ימיה האחרונים.

בהמשך חייה, כשהגוף החל לבגוד והראייה התערפלה, עדיין שמרה על הסקרנות הטבועה בה, על חיוניות מרבית ועל ראש פתוח, כשהיא ממשיכה לעבוד בתיקוני תפירה, בפתרון חידות ותשבצים, וחשוב מכך – בגידול המשפחה והנכדים.

קשריה עם הנכדים וקשרי הנכדים איתה, היו קשרים נפלאים. היא התמידה בקיבוץ המשפחה סביבה וסביב ביתה, כשהיא ממשיכה בטיפוח המשפחה בחגים, אירועים, בשבתות וביומיום.

חמדה השאירה במותה ארבעה ילדים – יובל, אודי, עינת וגלית, וארבעה נכדים – עומר, יואב, אלה ואיתי.

יהי זכרה ברוך.