רפי נעמן

בן יונה ואברהם נודלמן.

נולד ב-ל’ בתשרי תרצ”א – 22.10.1930 בקרית-חיים.

נפטר ב-י”ג באב תשמ”ז – 08.05.1987 במזרע.

הצטרף לקבוץ בעקבות נישואיו עם חמדה בת מזרע.

אב ליובל, אודי, עינת וגלית.

סב ליואב, איתי, עומר ואלה.

רפי נולד בל’ תשרי תרצ”א, בקריית-חיים כבן יחיד למשפחת פועלים, אשר בשתי ידיה בנתה את ביתה בחיפה, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו. כבן יחיד, זכה לדאגת הוריו שהתאמצו להבטיח לילדם את התפתחותו ועודדו, את כישרונו המוזיקלי ואת יכולותיו בנגינה בכינור. עם כניסתו לתנועת-הנוער “המחנות העולים”, זנח את הנגינה. רפי סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי “בסמת” שעל-יד הטכניון. כחבר בתנועת-נוער, יצא להגשמה והכשרה קיבוצית בחולתה ועם חבריו, התגייס לחטיבת יפת”ח-פלמ”ח במלחמת-השחרור. עם שחרורו מהצבא, הצטרף לקבוץ בית-קשת בו עבד במקצועות טכניים ובחשמליה. מאחר שקיבוצו יעד אותו להוראה וחינוך בבתי הילדים, יצא לשנת לימוד בסמינר הקיבוצים באורנים, שם נקשר בקשרי הכרות ואהבה עם חמדה, שהתפתחו לברית נישואים ולשותפות לחיים בבניית קינם המשפחתי.

רפי חזר עם חמדה לקיבוצו בית-קשת והחל בהוראה כשחמדה מצטרפת אליו. לפי הנהוג בין בני-הזוג, מוסכמת ביניהם שנת-ניסיון – שהות בבתיהם הקיבוציים של השניים – תחילה בית-קשת ואחר-כך מזרע ובסוף, תיפול ההכרעה וייבחר מקום הקבע לבסס את עתידם. עם סיום שנת-הלימודים וביום לידת ילדם הראשון הגיעו בני-הזוג למזרע שזכתה בזוג לחברותם ולשמחת גידול בניהם ובנותיהם.

רפי, שב לתחום עיסוקו והתעניינותו התואם את לימודיו בבית-הספר המקצועי והוא הצטרף למייסדי תעמ”ל. לאחר מכן, חזר לעבודה בחשמליה. הקבוץ כיוון את רפי להשתלמות בתחום המינהל התעשייתי. הוא עבר קורסים של המכון לפריון-העבודה ולימודים בשלב המתקדם, של מינהל-העסקים הקיבוצי.

בחיי הקבוץ היה פעיל ושותף בכל המערכות. רפי היה חבר בועדות-התרבות, החינוך, העבודה. הרבו לבחור בו לחברות בועדת המשק. הוא כיהן כרכז המשק, חבר במזכירות, בצוות רכזי-השיחות. הוא ייצג את הקבוץ במועצה האזורית. תפקיד ניהולי חשוב הוא עשה כמנהל בית-האריזה האזורי, לאחריו נשלח לפי דרישת התנועה, לניהול האגף הצרכני בהנהלת המשביר המרכזי.

רפי, היה איש בעל מחשבה יוזמת בתחום המינהל, הארגון והפיתוח במשק הקיבוצי. עם החופשה מתפקידו בהנהלת המשביר המרכזי, הופקדה בידיו גזברות הקבוץ בשנות השפל הכלכלי הגדול של ראשית שנות השמונים, הוא עזר לתמרן את הקיבוץ להיות מהבודדים שלא נפלו. עם סיום משימה זאת ובטרם שב להנהלת המשביר, תקפה אותו מחלה שאין יודעים את טיבה המלא. רפי נאבק קשות בסדרת התופעות של המחלה, התענה והתייסר, עד שגזר-הגורל נקבע ורפי מסיים את חייו בטרם עת, והוא בן 56.

הוא השאיר במותו את רעייתו חמדה וארבעת ילדיהם – יובל, אודי, עינת וגלית, ולא זכה לראות את נכדיו.

יהי זכרו ברוך.