סיגל אדה 

סיגל אדה

בת אליעזר ושונה סיגל.

נולדה ב-א’ בכסלו תרס”ו – 29.11.1095 בלבוב – (פולין, כיום באוקראינה).

נפטרה ב–כ”ב בתשרי תשנ”ב – 30.09.1991 במזרע.

עלתה לארץ בשנת 1929.

חברת קבוצת נס-ציונה.

 

אדה סיגל נולדה בשנת 1905 בלבוב שבאוקריאנה, שהייתה אז בתחומה של פולין.

אישה ערירית, נעימת הליכות וצנועה.

שנים רבות עבדה בחינוך. בשנת 1929 עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ “השומר הצעיר” בנס-ציונה ומשם באה למזרע.

תחילה הייתה גננת וב–1932, עברה לעבוד במוסד החינוכי במשמר-העמק, וגם כשעברה לעבוד בענפים אחרים, עדיין ראתה עצמה קשורה לחינוך.

אחר-כך, כשגדל הקיבוץ ונעשה יישוב של ממש, הייתה אדה מראשוני עובדי הנוי. ענף שנקרא אז “שיפור” ובאמת, ביסודיותה השקטה תרמה לשיפור מראה-הקיבוץ.

לאחר מכן, עברה אל מחסן-הבגדים, שם התמחתה בסריגה במכונה, דורות לא מעטים של ילדי הקיבוץ, צוידו ב”סוודרים של אדה”. בדרכה השקטה והאחראית, מילאה מגוון רחב של תפקידים והייתה מעורה בחיי החברה ופעילה בוועדות. במשך שנים תרמה מניסיונה לועדת-החינוך, קדנציות אחדות עשתה בועדת-התרבות, וכן הייתה בועדת-הבריאות  ובועדת-החברים.

פעמיים הייתה סדרנית עבודה, ובשנותיו הראשונות של בית-ההבראה של הקיבוץ הארצי, בנוה-שאנן ובנתניה, ניהלה מוסד זה לשביעות רצונם של מחזורי הנופשים הרבים. ברשימות מעטות ב”דפי מזרע” משתקפים משקעי-התרבות, מושגי-החינוך העשירים שספגה, בדרכה הצנועה בשילוב מושגים אלה אל תוך דעותיה ועצותיה, תוך הימנעות מהתבלטות יתרה ומשימוש בסיסמאות קולניות.

גם בשנותיה האחרונות, גילתה ערנות ורגישות חברתית וסייעה בסיעוד חברים חולים, עד שאילצה אותה מחלתה לסגת.

חברותיה ביקורה וניסו להקל על סבלה ובדידותה .

בת 86 הייתה במותה.

 

יהי זכרה ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן