ראובן  פּוֹבִיסְטַיִצְקִי

בן לואי ואנה.

נולד ב-י”ג באייר תרפ”ד – 17.5.1924 בקניגסברג

                                            (פרוסיה המזרחית).

נפל ב-ז’ בתמוז תש”ח – 14.7.1948 בהרי נצרת.

בגיל 24.

ראובן היה יליד קניגסברג ושם רקם את ראשית קשריו עם תנועת “השומר-הצעיר”.

בעצם ימי המלחמה נמלט מגרמניה הנאצית לדניה. תוך כדי הכשרתו החקלאית בבית אחד האיכרים, התחבר עם קבוצת “דרור”.

בשלהי 1940, זכה להנצל מן התופת ולעלות במסגרת עליית-הנוער. יחד עם שאר חברי קבוצת “דרור”, נשלח למשמר העמק. כעבור שנתיים וחצי תמה תקופת הלימודים וההכשרה. ראובן בא אלינו, למצוא כאן את ביתו.

הוא לא הירבה דברים, היה מכונס בתוך עצמו וכנדמה – ביישן במגעו ומשאו עם הבריות.

על-פי הכשרתו בוקר היה, לכן התקשר לענף הרפת וביקש להעמיק בו שורשיו.

חברים שעבדו בצוותא עמו, זוכרים אותו כעובד מסור ומתמיד. רפתן חרוץ, בעל-ידע מקצועי. עשוי היה לתפוס מקומו בהתפתחותו המשקית של הקיבוץ.

ביחסיו עם זולתו, נתגלה ראובן כאדם כן ובעל-עקרונות. דעותיו היו מגובשות ובעניינים שנראו לו כחשובים ונוגעים לו, ידע לעמוד על דעתו.

בימי מלחמת השחרור, נקרא לצאת למבצע קרבי בהרי-נצרת. פעולה זו נועדה לטיהור מורדות-ההרים והיא נערכה במסגרת המבצע לכיבוש נצרת והגליל.

בהתנגשות עם כח ערבי ביער-בלפור, השיגו כדור המוות.

נקבר בבית העלמין של הקיבוץ.

אדם במעגל עצמו,

באלם קול

שרוי היה בעדתו.

אדם קשוב לחידתו,

בשבי סרגי העל…

בדד נפל בלחימתו.

עד קצה משעול-ימיו

ירד חשוף אימה…

נקו ארני היער את דמיו. 

יהי זכרו ברוך

קישור לסרט זכרון