קורן אשר 

אשר קורן

בן משה ורייצה קורן.

נולד ב-כ”ב בטבת תרס”ה – 30.12.1904 בגרודק יגלונסקי (פולין. כיום, באוקראינה).

נפטר ב-כ”ז חשון תש”ם – 17.11.1979 במזרע.

נשוי לברכה.

אב לזיווה (פרוכטר), גדי וצופיה (קייזר).

סב לצחיק, גלית, נירית, יוחאי, איילת, הגר, אסא, עמית וארז.

רב-סב לנבו, גלעד, שגיא, יעל, עדן, נעמה, אילי, מונה, שיר ותומר.

 

משפחתו חסידית למדנית. בבית נשמרת המסורת בקפדנות. אשר רחוק מתנועת-נוער. נוהג על-פי אורחות סביבתו. אך הצימאון לדעת ממלא ומפעיל את נפשו ומסייע להרחבת אופקיו בדרך האוטודידקטית. כך, הוא מעשיר את מטעניו האינטלקטואליים. כבר בנעוריו, מתלכדים סביבו צעירי-העיר. אשר מרצה במרכז העברי לתרבות, בירורים וויכוחים. הודות לאחותו הצעירה חברת הקן השומרי, מתעוררת סקרנותו כלפי התנועה. לבסוף, הוא נכבש על ידי חזון “השומר הצעיר”. הוא מחליט על עלייה ארצה והצטרפות לקיבוץ.

אשר עולה ב-1930. הוא מגיע דרך גרעין קיבוץ ג’ המתלכד בבנימינה. אל קיבוצנו (קיבוץ ב’) בנס-ציונה, בו אחותו ובני-עירו. כאן, מתרקמים קשרי-רעות ושותפות-חיים עם ברכה והם בונים את המשפחה. ב-1933 עובר אשר בפלוגת-המאסף של הקיבוץ למזרע – לעמק. זמן קצר לאחר בואו, לעת-קציר נפגע אנושות בתאונה בשדות-הקיבוץ. מאז בריאותו מתערערת. כושרו הגופני מוגבל. אשר לומד סנדלרות, כובש את המקצוע במהירות אולם כעבור זמן קצר “שולף” אותו הקיבוץ מהסנדלרייה משבץ אותו בהנהלת-חשבונות עיסוק שאין בו לאשר לא ניסיון ולא ידע.

כעבור זמן לא רב, רוכש ידיעה מושלמת במקצוע. מעלה את עבודתו לרמה מובהקת. יכולות וכושרו לנתח הנתונים והתהליכים, חריצותו, ההתמדה והספקיו המדהימים הופכים את אשר לאדם המחזיק את ידו על דופק הפעילות המשקית. דעתו מדריכה ומכוונת במערכות העבודה והחברה.

אשר נבחר למזכיר, אחר כך גזבר הקיבוץ, חבר מרכזי בועדת-המשק והתיכנון. רבה תרומתו של אשר בתחום התרבותי החברתי. חלקו מובהק בהעשרת הווית החג והמועד של הקיבוץ, בארגון ערבי-שבת ומסיבות, סביבו צוות פעילים. אשר הוא בעל היקפים השכלתיים, מחונן בדמיון, ביצירתיות ובחוש הומר. חובב משחק, ק-כתיבה וחיבור, עמוד התווך בחוג הדרמטי.

אשר נקרא על ידי התנועה לתפקידים מרכזיים בהדרכה המשקית. גם ברחבי “הקיבוץ הארצי” מכירים את סגולותיו המובהקות. הוא מנהל קרן השומר הצעיר, חוקר, משווה, חבר בית-הדין של התנועה שותף במשימות ובדיקות הייצור והמינהל המשקי בקבה”א.

בריאותו המתערערת מאלצת אותו לשוב הביתה. הוא ממשיך בתפקידו בהנהלת-החשבונות של הקיבוץ. סקירותיו השנתיות הן חוויה לקיבוץ, הודות לניב המיוחד בו נהג להסביר ולהציג את ניתוחיו וסיכומיו, להעביר לרשות כלל החברים הבנת התהליכים ולבטי ודרכי-היצירה המשותפות של הקיבוץ בעבודה במשק ובחברה.

משנתו הראשונה במזרע, יחד עם ברכה בונה הוא את קינו המשפחתי סביבו משפחתם של זיוה ויורם, גדי ורותי, צופיה ושבתאי והנכדים.

וכך, ממש עד לפטירתו מתמיד אשר לפעול עד שלבו חדל לפעום.

 

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן