קלרקה רייך

בת לאה ושמואל.

נולדה ב-י”ד טבת תרס”ז – 01.01.1906 בלבוב (גליציה כיום באוקראינה),

נהרגה בתאונה ב-ד’ בכסלו תשמ”ט – 15.11.1988 במזרע.

הצטרפה למזרע עם קיבוץ עליה ב’ השומר הצעיר, “נדבורנה”, נס ציונה.

ילידת לבוב, בירת פולין הקטנה. בת למשפחת מסעדנים. מנעוריה הרכים בתנועת “השומר הצעיר”. גדלה בבית ציוני, שבניו עלו ארצה בראשית העלייה החלוצית ואחריהם גם הוריה של קלרקה.

לאחר עמידתה בבחינות הבגרות, היא יוצאת להגשמה חלוצית. בין הראשונים המקימים את מחנה האהלים על גבעת מיכאל. קוטפת ואורזת פרי הדר בפרדסי נס-ציונה.

כבר מראשית דרכה בקבוץ, נכונה קלרקה להתמודד עם אתגרים בתחום החברתי והמקצועי. מאפיינות אותה נחרצות ונחישות לגבור על קשיים. היא בקבוצת הבניין. בוחרת במקצוע הצבעות. אלא שלפתע, חל שינוי בדרכה של קלרקה בארץ ובקבוץ. הקבוץ נקלע למצוקה עקב מחלת השחפת שפוקדת את חברתנו המנוחה לוטקה, ומסכנת את חייה. קלרקה מתנדבת ועומסת מבחן גורלי ונאצל, (שבו גם הקרבת חייה הפרטיים), לסייע לחולה הנאבקת על חייה. היא יוצאת איתה מעבר לים לבקש עבורה הצלה. מאמצי קלרקה מוכתרים בהצלחה. ובזמן שהותה ליד החולה, לומדת קלרקה ורוכשת הסמכה מקצועית בפיזיותרפיה ואלקטרו תרפיה.

עם שובה למזרע, חוזרת קלרקה לנוהג חייה. בלול, במטעים, במחסן הבגדים, צבעית, עם הזורעים בשדות הרחוקים מהבית. ברם, למקצוע שהוסמכה בו, אין ביקוש לפי שעה. בכל מקום בו קלרקה עובדת, מציין אותה יחסה הער לנעשה. היא שותפה בחברות ובנחישות. היא גוברת על הקשיים ונושאת במשימותיה על הצד התקין ובמסירות. ממלאת תפקידים. היא סדרנית עבודה, בועדת המשק, ועדת הבריאות, חברת המזכירות, רכזת ענף המטעים ועוד.

כשפורצת מלחמת העולם השנייה, מתגייסת קלרקה לבריגדה. היא בחיל הנשים, ברפואה. שם היא רוכשת מיומנות מקצועית נוספת.

בבוא השלום, נדרשת קלרקה למרפאה המחוזית של קופת החולים, למחלקת השיקום הפיזיותרפי. שם היא מתמידה וזוכה להערכת שרותה המעולה והמסור, עד שגילה מאלץ ומכתיב את צאתה לגמלאות בקופ”ח.

קלרקה מוצאת את דרכה בעבודה בבית. היא משתלבת בצוות הרפתנים. ערה, רושמת, עוקבת, מסדירה את העניינים הנמסרים לידיה בצומת הרגיש של מכון החליבה, קודם הישן ואחר כך במכון החדש, שם יש לה חדר עם מחשב משוכלל, וקלרקה מתגברת על כל שכלולי הטכניקה. היא עושה את התפקיד ביעילות בשכלה הבהיר, גם בגילה המתקדם.

קלרקה נכונה לסייע לחברים, לעודדם בעת מצוקה. מסורה ועוזרת לבני משפחתה. מתמידה וגוברת על מצוקות בריאותה ותכתיבי גילה המתקדם.

נספתה בתאונה באזור עבודתה ברפת.

יהי זכרה ברוך.