שושנה רמון (וָיִיסְבֶּרְג)

בת מאיר וחיה כץ.

נולדה ב-ה’ בניסן תר”ס – 24.4.1900 בפשמישלני (פולין). 

נפטרה ב-ג’ בשבט תשנ”א – 18.1.1991 במזרע.

שכבה/קבוצה: צריפין (סָרָפֶנד).

נשואה לאברהם רמון.

אם לאורי ולעוזי ז”ל.

לה נכדות ונינות.

שוב ירד האבל על ביתנו, עת אנו מלווים למנוחה האחרונה את שושנה רמון זכרונה לברכה, אחת מראשוניה המייסדים של קיבוצנו. שבעי ימים ומעש היו חייה, רצופי קשיים, מאבקים ומבחנים.

שושנה הייתה עם הקבוצה הקטנה והנבחרת של חלוצים שנטו את אוהליהם ברובא-אל נצרא, ערש קיבוצנו. שנים רבות מאד הלכה בדרך הבונים, תרמה מכוחותיה למען יקום הבית הזה ויפרח. על כך אנו זוכרים לך חסד נעורייך שושנה, בזכות זה אנו מודים לך.

שושנה לבית כץ נולדה ב- 24 לאפריל 1900 בפשמישלני שבפולין, לאביה מאיר ולאמה חנה. בשנים שלאחר מכן נספתה אמה בשואה ואביה נפטר עוד קודם.

השכלתה הייתה עממית ותיכונית. ביוני 1920, עלתה שושנה לארץ והצטרפה לקבוצת צריפין בסרפנד. ב-1924, עברה עם חבריה להתיישבות בעמק יזרעאל והייתה בין ראשוני המייסדים של קיבוצנו.

ב-1923, היא נישאה לאברהם וייסברג – רמון. שני בנים נולדו להם. אורי ועוזי. עוזי, נפל במלחמת ששת-הימים בקרבות ירושלים.

בשנותיה הראשונות בקיבוץ, עבדה שושנה בלול. במשך 7 שנים, 1935 – 1942 היא ריכזה את ה”קומונה”, כפי שכונה אז מחסן-הבגדים של הקיבוץ. אחר כך, היא ריכזה את מטבח-הילדים במשך שלוש שנים. כמו כן עבדה בבית-התינוקות. החל מ-1951 ואילך, עבדה שושנה במתפרה. בשנות חייה הרבות, מילאה שושנה תפקידים שונים ורבים ובעיקר בתחום החברתי.

בשנות חייה האחרונות, נאבקה בחולייה עד שכשל כוחה. בת 90 הייתה במותה. שושנה הותירה משפחה ענפה, הבן אורי, נכדים ונכדות, נינים ונינות רבים, שבט רב של שארים שהתייתם ואבל על לכתה של שושנה לעולמה.

הנה, הגיעה שעת פרידה. נאספנו כאן עם כל בני-משפחתך לומר לך שלום ולהעלות את זכר מסכת חייך. אנו מקווים שינעמו לך רגבי האדמה הזאת, שהיית בין מפריחי שממתם לפני שנים רבות מאד.

מי ייתן ותמצאי בבית-עולם זה את מנוחתך הנכונה. יהא זכרך צרור בצרור החיים של ביתנו מזרע.