דבורה שפירא

בת נתן ושרה ציפורי.

נולדה ב-י”ט בסיוון ת”ש – 25.6.1940 בבית-שערים.

נפטרה ב-א’ בסיוון תשל”ח – 5.6.1978 במזרע.

הצטרפה למזרע בעקבות נישואיה לעמוס שפירא. 

אם לרן, עוזי, אורלי ואורן.

זמן מה לאחר מותה, המשפחה עברה לקיבוץ מעברות.

ילדותה ונעוריה עברו עליה בבית-שערים. מגילה הרך, היא מסייעת להוריה במשקם. ידועה לכל מכריה בחריצותה, בכושרה הגופני ונכונותה להתמודד עם כל משימה. חבר’מנית.

מצליחה בלימודיה בכתות ההמשך בכפר-יהושע. מסיימת בסמינר “אורנים” כגננת מוסמכת.

עם תום השירות בצבא, דבורה גננת שכירה בקיבוץ רשפים ובשדה-נחום. במעמד כזה היא מגיעה למזרע ב-1963. בינתיים, מעמיקים יחסי חברותה עם עמוס. הם מתחתנים. מ-1965, דבורה חברת קיבוץ מזרע. היא מאושרת עם עמוס. בונה את משפחתה. נולדים 4 ילדים: רן, עוזי, אורלי ואורן.

בנוסף לעבודתה בבתי-הילדים ובגנים, הוטלו על דבורה משימות ותפקידים היא חברה בצוות-חגים, בקבלות-שבת, בוועדת-התרבות. מרכזת מחסן-ההלבשה ועוד. בכל תפקיד, משתדלת דבורה למצות את האפשרויות. ידיה זריזות במלאכת-מחשבת, מוסיפה חן ונועם בקן המשפחתי ולכל הנתון לטיפולה.

בהתלהבות היא משתתפת בצעדות למיניהן. בימי-החופש יוזמת דבורה טיולים, מפליגה וכובשת שבילי-הארץ הקרובים והרחוקים.

היא שרה מכל הלב ובכל הכוח, צוהלת, רוקדת.

לפתע, בעת טיול של חברת-הילדים בגליל העליון, דבורה המלווה, נתקפת כאבים קשים. מסתבר כי בגופה מקנן סרטן. דבורה מאמינה בכוחותיה, רוחה איתנה, אולם המחלה גוברת.

דבורה נכנעת. נקטפת מאיתנו בדמי-ימיה.

יהי זכרה ברוך.