בן-עמי תמיר

בן אסתר ומשה תמיר (מונדק).

נולד ב–א’ באייר תשי”ב – 26.4.1952 במזרע.

חבר קבוצת “תומר”.

נפל ב-י”א בתשרי תשל”ד – 7.10.1973 בגזרת התעלה,

במלחמת יום-הכיפורים.

בן 21 במותו.

הניח הורים ושני אחים – רמי וארנון.

בן עמי נולד במזרע להוריו שהיו ניצולי השואה.

סיים את חוק לימודיו במוסד החינוכי שלנו בקבוצת “תומר”.

מנעוריו הרכים, ציינה אותו המשיכה לספרים. שקוע בקריאה, עוקב אחרי הנושאים המרחיבים את היקפי אופקיו, המעשירים את דמיונו. השתייך, לפי ציון הילדים, לחוג “חכמי הכיתה” – שבריאות הגוף והנפש חברו בו גם יחד.

תכונה זו נשתמרה בבן-עמי עם התבגרותו. עלם גבוה ורחב כתפיים, בעל שיקול-דעת, הזדהות אישית עם המעשה, חוש-האחריות והדאגה מציינים אותו.  הוא עלם שמאזינים לו. בכל המצבים, במשותף עם חבריו, עם המחליטים. “אינני רוצה להיות ג’ובניק” – חוזר ואומר…

נער מאופק, יש בו בגרות של עלם בשל, אך שופע חן-נעורים.  הספר אינו מש מידיו ללוותו בדרכי-צמיחתו.

עם התגייסותו לצה”ל ובפרט כשהוא נקרא לקורס קצינים, פוקדים אותו הלבטים, האם להאריך את שירותו. הוא נאבק, חש שחייב  “להתחייב בחייו” ולקבל את עול האחריות.

והנה בן-עמי שריונר לוחם, מפקד בקרב ליד התעלה. שם גם נפל ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים: 7.10.1973 – י”א בתשרי תשל”ד.

זמן רב הוגדר בן עמי כנעדר, עד אשר התגלתה האמת המרה.

הובא לקבורה בקיבוצו – מזרע.

יהי זכרו ברוך

קישור לסרט זיכרון